<?xml version="1.0" encoding="UTF-8"?><rss version="2.0"
	xmlns:content="http://purl.org/rss/1.0/modules/content/"
	xmlns:wfw="http://wellformedweb.org/CommentAPI/"
	xmlns:dc="http://purl.org/dc/elements/1.1/"
	xmlns:atom="http://www.w3.org/2005/Atom"
	xmlns:sy="http://purl.org/rss/1.0/modules/syndication/"
	xmlns:slash="http://purl.org/rss/1.0/modules/slash/"
	>

<channel>
	<title>חסידי אומות העולם Archives - Instytut Polski w Tel Avivie</title>
	<atom:link href="https://instytutpolski.pl/telaviv/category/%d7%90%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%a2%d7%99%d7%9d/%d7%94%d7%99%d7%a1%d7%98%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%94/righteous/feed/" rel="self" type="application/rss+xml" />
	<link>https://instytutpolski.pl/telaviv/category/אירועים/היסטוריה/righteous/</link>
	<description>Instytuty Polskie</description>
	<lastBuildDate>Thu, 31 Mar 2022 08:44:34 +0000</lastBuildDate>
	<language>he-IL</language>
	<sy:updatePeriod>
	hourly	</sy:updatePeriod>
	<sy:updateFrequency>
	1	</sy:updateFrequency>
	
	<item>
		<title>חסידי אומות העולם &#8211; סיפור בחודש 🗓</title>
		<link>https://instytutpolski.pl/telaviv/2022/03/31/%d7%97%d7%a1%d7%99%d7%93%d7%99-%d7%90%d7%95%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%9d-%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8-%d7%91%d7%97%d7%95%d7%93%d7%a9-34/?utm_source=rss&#038;utm_medium=rss&#038;utm_campaign=%25d7%2597%25d7%25a1%25d7%2599%25d7%2593%25d7%2599-%25d7%2590%25d7%2595%25d7%259e%25d7%2595%25d7%25aa-%25d7%2594%25d7%25a2%25d7%2595%25d7%259c%25d7%259d-%25d7%25a1%25d7%2599%25d7%25a4%25d7%2595%25d7%25a8-%25d7%2591%25d7%2597%25d7%2595%25d7%2593%25d7%25a9-34</link>
					<comments>https://instytutpolski.pl/telaviv/2022/03/31/%d7%97%d7%a1%d7%99%d7%93%d7%99-%d7%90%d7%95%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%9d-%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8-%d7%91%d7%97%d7%95%d7%93%d7%a9-34/#respond</comments>
		
		<dc:creator><![CDATA[efratyh]]></dc:creator>
		<pubDate>Thu, 31 Mar 2022 08:37:04 +0000</pubDate>
				<category><![CDATA[חסידי אומות העולם]]></category>
		<guid isPermaLink="false">https://instytutpolski.pl/telaviv/?p=3401</guid>

					<description><![CDATA[<p>הלנה קוז'נייבסקה &#8211; Helena Kuzniewska‏  &#8211; הייתה רק בת 16 כשפרצה המלחמה בפולין. לאורכה אספה אל ביתה למעלה מעשרה יהודים וצלחה את כל שנות המלחמה כשהיא מתמודדת עם שלל מכשולים וסכנות.  &#160; הלנה קוז'נייבסקה &#8211; Helena Kuzniewska‏  &#8211; הייתה רק בת 16 כשפרצה המלחמה בפולין. אחוזת המשפחה הולאמה בעקבות הכיבוש והלנה עברה לחיות עם דודה [&#8230;]</p>
<p>The post <a href="https://instytutpolski.pl/telaviv/2022/03/31/%d7%97%d7%a1%d7%99%d7%93%d7%99-%d7%90%d7%95%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%9d-%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8-%d7%91%d7%97%d7%95%d7%93%d7%a9-34/">חסידי אומות העולם &#8211; סיפור בחודש 🗓</a> appeared first on <a href="https://instytutpolski.pl/telaviv">Instytut Polski w Tel Avivie</a>.</p>
]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[<p><strong>הלנה קוז'נייבסקה &#8211; Helena Kuzniewska‏  &#8211; הייתה רק בת 16 כשפרצה המלחמה בפולין. לאורכה אספה אל ביתה למעלה מעשרה יהודים וצלחה את כל שנות המלחמה </strong></p>
<p><strong>כשהיא מתמודדת עם שלל מכשולים וסכנות. </strong></p>
<p>&nbsp;</p>
<p>הלנה קוז'נייבסקה &#8211; Helena Kuzniewska‏  &#8211; הייתה רק בת 16 כשפרצה המלחמה בפולין. אחוזת המשפחה הולאמה בעקבות הכיבוש והלנה עברה לחיות עם דודה יוליוש צ'חנובסקי</p>
<p>(Juliusz Cziechanowski) ומשפחתו בשד' ירושלים שבוורשה.</p>
<p>הנערה הצעירה סייעה לכמה מהמשפחות היהודיות שהכירה עוד בטרם החלו ההגבלות הקשות על יהודים – משפחת ליכטנשטיין, אייזנשטט ומשפחת וול.</p>
<p>בסתיו 1940 חגגה 17 המתנה המיוחדת אותה ביקשה מדודה ליום ההולדת הייתה – להציל את חבריה היהודים.</p>
<p>מסע שכנועים ואיומים שניהלה, הוביל את המשפחה כולה לעבור לבית גדול יותר ולצרף אליהם את יוסף ליכטנשטיין, יוסטינה ליכטנשטיין לילנטאל ובעלה נתן לילנטאל,</p>
<p>ואדאש (אדם) ליכטנשטיין (Adas Lichtenstein) &#8211; סטודנט למשפטים, שהכירה הלנה ולימד אותה מתמטיקה וכמה יהודים נוספים, שנמלטו מזוועות הנאצים. </p>
<p>בפברואר 1942 נעצר דודה יוליוש צ'חנובסקי והוצא להורג.  הלנה הצטרפה בעקבות זה למחתרת של ארמיה קריובה ולקחה חלק ביחידה, שבעזרת קשרים טובים של מפקדיה,</p>
<p>הפכה למרכז עזרה לפליטים מהגטו. הלנה נכנסה ויצאה מהגטו, בזכות כך, באופן חופשי וסיפקה למכריה תעודות מזויפות, כשהיא מוציאה אנשים מהגטו לצד הארי של העיר.</p>
<p>עם הזמן, אספה לביתה גם את השופט מקסמיליאן שכטר (Maksymilian Szretter) – לימים שימש כשופט בבית הדין לערעורים בלודז' &#8211; אותו גם הכירה מבית הוריה, לאחר שזה איבד את אימו ורכושו.</p>
<p>בשלב זה כבר היו 11 ניצולים בדירה שלה.</p>
<p>לאורך הזמן נאלצה להמציא תכסיסים ותחבולות על מנת להסתתר ולהסתיר את אורחיה. היא שיחדה שוטרים, עברה ממקום למקום ובשום שלב לא ויתרה.</p>
<p>בתוך כל הכאוס, אף ילדה אחת המתחבאות – יוסטינה לילנטאל – תינוק.</p>
<p>הלנה הייתה נתונה להלשנות מצד שכנים ולאינספור תקריות מסוכנות, במהלך אחת מהן הובילה את דייריה דרך מנהרה תת קרקעית עד למקום מסתור.</p>
<p>&nbsp;</p>
<p>בתום המלחמה נישאו הלנה ואדם, אולם נפרדו כעבור 7 שנים. הלנה נישאה בשנית לחבר המשפחה הד&quot;ר יעקב קוז'ניבסקי (Jacob Kuzniewski &#8211; Korazim) ובשנת 1957</p>
<p>עלו השניים לישראל, ועם הזמן שינו שמם לכורזים. הם חיו בתל אביב שם שימש יעקב כוטרינר העיר. הלנה נותרה נאמנה לתרבות פולין ואפילו נהגה לבקר בכנסייה ביפו. </p>
<p>בדצמבר 1964 הוענק להלנה התואר חסידת אומות העולם, מארגון יד ושם. באוקטובר 1997 הלכה הלנה לעולמה. </p>
<p>&nbsp;</p>
<p>The post <a href="https://instytutpolski.pl/telaviv/2022/03/31/%d7%97%d7%a1%d7%99%d7%93%d7%99-%d7%90%d7%95%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%9d-%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8-%d7%91%d7%97%d7%95%d7%93%d7%a9-34/">חסידי אומות העולם &#8211; סיפור בחודש 🗓</a> appeared first on <a href="https://instytutpolski.pl/telaviv">Instytut Polski w Tel Avivie</a>.</p>
]]></content:encoded>
					
					<wfw:commentRss>https://instytutpolski.pl/telaviv/2022/03/31/%d7%97%d7%a1%d7%99%d7%93%d7%99-%d7%90%d7%95%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%9d-%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8-%d7%91%d7%97%d7%95%d7%93%d7%a9-34/feed/</wfw:commentRss>
			<slash:comments>0</slash:comments>
		
		
			</item>
		<item>
		<title>חסידי אומות העולם &#8211; סיפור בחודש 🗓</title>
		<link>https://instytutpolski.pl/telaviv/2021/12/30/%d7%97%d7%a1%d7%99%d7%93%d7%99-%d7%90%d7%95%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%9d-%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8-%d7%91%d7%97%d7%95%d7%93%d7%a9-33/?utm_source=rss&#038;utm_medium=rss&#038;utm_campaign=%25d7%2597%25d7%25a1%25d7%2599%25d7%2593%25d7%2599-%25d7%2590%25d7%2595%25d7%259e%25d7%2595%25d7%25aa-%25d7%2594%25d7%25a2%25d7%2595%25d7%259c%25d7%259d-%25d7%25a1%25d7%2599%25d7%25a4%25d7%2595%25d7%25a8-%25d7%2591%25d7%2597%25d7%2595%25d7%2593%25d7%25a9-33</link>
					<comments>https://instytutpolski.pl/telaviv/2021/12/30/%d7%97%d7%a1%d7%99%d7%93%d7%99-%d7%90%d7%95%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%9d-%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8-%d7%91%d7%97%d7%95%d7%93%d7%a9-33/#respond</comments>
		
		<dc:creator><![CDATA[efratyh]]></dc:creator>
		<pubDate>Thu, 30 Dec 2021 13:57:32 +0000</pubDate>
				<category><![CDATA[חסידי אומות העולם]]></category>
		<guid isPermaLink="false">https://instytutpolski.pl/telaviv/?p=3239</guid>

					<description><![CDATA[<p>שימה ניידברג הייתה ילדה יהודיה בוורשה. אחרי שאביה אברם משה ניידברג וגם שני אחיה נהרגו בידי הגרמנים הנאצים, אמה פרידה העבירה אותה אל מכרה בבירה הפולנית, והניחה כי הודות למראה הארי שלה, טובים סיכוייה להינצל. זו הייתה הפעם האחרונה בה ראו השתיים זו את זו.  בוורשה בילתה רק זמן קצר אצל אותה מכרה עד שנאלצה [&#8230;]</p>
<p>The post <a href="https://instytutpolski.pl/telaviv/2021/12/30/%d7%97%d7%a1%d7%99%d7%93%d7%99-%d7%90%d7%95%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%9d-%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8-%d7%91%d7%97%d7%95%d7%93%d7%a9-33/">חסידי אומות העולם &#8211; סיפור בחודש 🗓</a> appeared first on <a href="https://instytutpolski.pl/telaviv">Instytut Polski w Tel Avivie</a>.</p>
]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[<p><a href="https://sprawiedliwi.org.pl/en/stories-of-rescue/your-stories/syma-najberg-sabina-korn" target="_blank" rel="noopener"><strong>שימה ניידברג</strong></a> <strong>הייתה ילדה יהודיה בוורשה. אחרי שאביה אברם משה ניידברג וגם שני אחיה נהרגו בידי הגרמנים הנאצים, אמה פרידה העבירה אותה אל מכרה בבירה הפולנית, </strong></p>
<p><strong>והניחה כי הודות למראה הארי שלה, טובים סיכוייה להינצל. זו הייתה הפעם האחרונה בה ראו השתיים זו את זו. </strong></p>
<p>בוורשה בילתה רק זמן קצר אצל אותה מכרה עד שנאלצה שוב לנדוד ולחפש לעצמה מחסה, כשהיא לגמרי לבדה. </p>
<p>נודדת בין כנסיות, מבנים נטושים, שדות חיטה או פינות נסתרות ברחבי העיר, חיפשה לעצמה מזון ומקלט. רבים סייעו לה, אולם אף אחד לא היה מוכן להסתכן בהסתרה שלה בביתו.</p>
<p>השנה הייתה 1943 והעונש על הסתרת יהודי היה מוות. </p>
<p>שימה מגיעה לאזור <a href="https://sprawiedliwi.org.pl/en/edukacja-i-zrodla/edukacja/spacery-sladami-sprawiedliwych-w-warszawie/sprawiedliwi-na-saskiej-kepie" target="_blank" rel="noopener"><strong>ססקה קמפה</strong></a> הוורשאית ושם מספר משפחות שמסייעות לה &#8211; משפחת תומאשבסקי, גוז'ינסקי, רכלסקי ואורלובסקי.</p>
<p>אם המשפחה האחרונה, מרתה אורלובסקה גם מקבלת את התואר חסידת אומות העולם, שנים לאחר מכן. האזור כולו הופך למרכז סיוע ליהודים. </p>
<p>בין היתר, חי בססקה קמפה גם האדריכל שתכנן את השכונה, בודן לכרט &#8211; Boddan Lachert &#8211; אשר יחד עם אשתו אירנה, נהגו לארגן פגישות של המחתרת הפולנית נגד הנאצים</p>
<p>ולסייע לילדים יהודים.</p>
<p><strong>בתום המלחמה, עלתה שימה ניידברג בת ה-13 לישראל ובנתה את חייה מחדש בקיבוץ גן שמואל.</strong></p>
<p><strong>בודן לכרט הפך לאדריכל חשוב ובעל שם וקיבל על עצמו לבנות מחדש את רובע מוראנוב (בו רוכזו יהודי ורשה ואשר נהרס כליל בימי המרד). </strong></p>
<p>לכרט האמין שהקרקע היא סוג של ארכיון והציע להשתמש בחלק מההריסות בעבודת הבנייה מחדש של בניינים מודרנים לתושבי העיר ששיקמו את חייהם. </p>
<p>עוברות השנים ופעולות שונות מתחומי ההיסטוריה, המורשת והאמנות מתרחשות במקום: </p>
<p>2015 &#8211; האמנית הטורקיה אסלי צאוסוגלו (Asli Cavusoglu) מקיימת שת&quot;פ עם מוזיאון פולין להקמתו של אתר חפירה ארכיאולוגית בו מתגלים שלל פריטים המעידים על חיי המקום שאינם.</p>
<p>2021 &#8211; דיון בשם &quot;אמנות הזיכרון&quot; בבית ליבלינג ת&quot;א בו שוחחו אמנים ואדריכלים מפולין ומישראל על אנדרטאות, עיצוב אורבני, והאופן בו תרבויות זוכרות ושוכחות את העבר.</p>
<p><a href="https://centrala.net.pl/" target="_blank" rel="noopener">הרצאה של סטודיו הארכיטקטורה הוורשאי צנטרלה</a> סקרה את פועלו של האדריכל בודן לכרט ומביאה את העבר אל ימינו.</p>
<p>&nbsp;</p>
<p>בצילום: ציור קיר בוורשה של האמנית הפולניה אנה <a href="https://akozbiel.wordpress.com/" target="_blank" rel="noopener">קוז'ביל </a>עם דמותו של בודן לכרט. </p>
<p>&nbsp;</p>
<p>The post <a href="https://instytutpolski.pl/telaviv/2021/12/30/%d7%97%d7%a1%d7%99%d7%93%d7%99-%d7%90%d7%95%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%9d-%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8-%d7%91%d7%97%d7%95%d7%93%d7%a9-33/">חסידי אומות העולם &#8211; סיפור בחודש 🗓</a> appeared first on <a href="https://instytutpolski.pl/telaviv">Instytut Polski w Tel Avivie</a>.</p>
]]></content:encoded>
					
					<wfw:commentRss>https://instytutpolski.pl/telaviv/2021/12/30/%d7%97%d7%a1%d7%99%d7%93%d7%99-%d7%90%d7%95%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%9d-%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8-%d7%91%d7%97%d7%95%d7%93%d7%a9-33/feed/</wfw:commentRss>
			<slash:comments>0</slash:comments>
		
		
			</item>
		<item>
		<title>חסידי אומות העולם &#8211; סיפור בחודש 🗓</title>
		<link>https://instytutpolski.pl/telaviv/2021/11/29/%d7%97%d7%a1%d7%99%d7%93%d7%99-%d7%90%d7%95%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%9d-%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8-%d7%91%d7%97%d7%95%d7%93%d7%a9-32/?utm_source=rss&#038;utm_medium=rss&#038;utm_campaign=%25d7%2597%25d7%25a1%25d7%2599%25d7%2593%25d7%2599-%25d7%2590%25d7%2595%25d7%259e%25d7%2595%25d7%25aa-%25d7%2594%25d7%25a2%25d7%2595%25d7%259c%25d7%259d-%25d7%25a1%25d7%2599%25d7%25a4%25d7%2595%25d7%25a8-%25d7%2591%25d7%2597%25d7%2595%25d7%2593%25d7%25a9-32</link>
					<comments>https://instytutpolski.pl/telaviv/2021/11/29/%d7%97%d7%a1%d7%99%d7%93%d7%99-%d7%90%d7%95%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%9d-%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8-%d7%91%d7%97%d7%95%d7%93%d7%a9-32/#respond</comments>
		
		<dc:creator><![CDATA[efratyh]]></dc:creator>
		<pubDate>Mon, 29 Nov 2021 14:01:19 +0000</pubDate>
				<category><![CDATA[חסידי אומות העולם]]></category>
		<guid isPermaLink="false">https://instytutpolski.pl/telaviv/?p=3168</guid>

					<description><![CDATA[<p>איוו ווסבי &#8211; Ivo Wesby &#8211; או בשמו המקורי איגנצי זינגר, היה מלחין יהודי-פולני ידוע של מוזיקה עבור התאטרון היידי ועבור הקולנוע הפולני והיידי שפעל בוורשה בשנות ה-20 וה-30 של המאה הקודמת.  עם הכיבוש הנאצי, הוא נכלא עם משפחתו הקטנה &#8211; אשתו לולה ובתם הפעוטה &#8211; בגטו ורשה.  גם שם, לא פסק לפעול ויצר תאטרון [&#8230;]</p>
<p>The post <a href="https://instytutpolski.pl/telaviv/2021/11/29/%d7%97%d7%a1%d7%99%d7%93%d7%99-%d7%90%d7%95%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%9d-%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8-%d7%91%d7%97%d7%95%d7%93%d7%a9-32/">חסידי אומות העולם &#8211; סיפור בחודש 🗓</a> appeared first on <a href="https://instytutpolski.pl/telaviv">Instytut Polski w Tel Avivie</a>.</p>
]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[<p>איוו ווסבי &#8211; Ivo Wesby &#8211; או בשמו המקורי איגנצי זינגר, היה מלחין יהודי-פולני ידוע של מוזיקה עבור התאטרון היידי ועבור הקולנוע הפולני והיידי שפעל בוורשה בשנות ה-20 וה-30</p>
<p>של המאה הקודמת. </p>
<p>עם הכיבוש הנאצי, הוא נכלא עם משפחתו הקטנה &#8211; אשתו לולה ובתם הפעוטה &#8211; בגטו ורשה. </p>
<p>גם שם, לא פסק לפעול ויצר תאטרון בפולנית לצד המשורר יז'י יורנדוט, בעיקר כדי לחזק את רוחם של היהודים שרוכזו בו. </p>
<p>עם בריחתם של כמה מחבריו ליערות סביב ורשה, נכנס ווסבי לייאוש, אך החליט לעשות מעשה &#8211; הוא ניסה לחשוב מי ממכריו יסכים לארח את המשפחה הקטנה בביתו,</p>
<p>כשידוע שלפולנים הובטח עונש מוות על הסתרת יהודים.</p>
<p>הוא נזכר בדמות ידועה בפולין &#8211; הזמר וכוכב הקולנוע הפולני <strong><em>מיצ'סלב פוג</em></strong> (פוגיאל במקור) שהיה כוכב לאומי בפולין. מכריו ידעו שהוא הומניסט וחבר של אמת.</p>
<p>יתרה מזאת, מה שווסבי לא ידע, היה שפוג הוא גם חבר בארמיה קריובה, הארגון הלוחם שבין היתר, הוציא להורג פולנים שסייעו לנאצים ושהלשינו על יהודים במסתור. </p>
<p>ולא רק שפוג קיבל בברכה את משפחת ווסבי, הוא גם שיכן אותם בביתו עד לסיום המלחמה.</p>
<p>ומשפחת ווסבי לא היו היחידים. פוג הסתיר בדירתו את טכנאי הסאונד סטניסלב טמפל, יהודי מוילנה שחזר אל הגטו כדי לסייע למשפחתו, ועקבותיו אבדו;</p>
<p>פרופסור יהודי לזמרה בשם סטניסלב קופף; פוג שכנע את השרת בבניין מגוריו להסתיר חבר יהודי נוסף בשם איגנץ זלשטיין, כשהוא עצמו סיפק לו מזון וכסף לאורך המלחמה כולה.</p>
<p>ייתכן שבגלל אהדת הקהל אליו ובגלל דמותו שהייתה כה אהובה &#8211; נשמרו כל אלה שהסתיר פוג, בשלום. </p>
<p>איוו ווסבי שרד את המלחמה עם משפחתו ולאחרי, היגרו לארה&quot;ב. </p>
<p>פוג המשיך לפעול ולהיות זמר אהוב בפולין, לכל אורך חייו.</p>
<p>מיצ'סלב פוג הוכר כחסיד אומות עולם בידי ארגון יד ושם בשנת 1989.</p>
<p>&nbsp;</p>
<p><a href="https://culture.pl/en/artist/mieczyslaw-fogg" target="_blank" rel="noopener"><strong>לקריאה נוספת על פוג</strong></a></p>
<p><a href="https://www.youtube.com/watch?v=Dv-VRA1E8GI" target="_blank" rel="noopener"><strong>להאזנה לקטע משירתו </strong></a></p>
<p><a href="https://www.youtube.com/watch?v=OvM8ZCl4xmA" target="_blank" rel="noopener"><strong>להאזנה למוזיקת הטנגו שהלחין איוו ווסבי </strong></a></p>
<p>&nbsp;</p>
<p>&nbsp;</p>
<p>The post <a href="https://instytutpolski.pl/telaviv/2021/11/29/%d7%97%d7%a1%d7%99%d7%93%d7%99-%d7%90%d7%95%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%9d-%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8-%d7%91%d7%97%d7%95%d7%93%d7%a9-32/">חסידי אומות העולם &#8211; סיפור בחודש 🗓</a> appeared first on <a href="https://instytutpolski.pl/telaviv">Instytut Polski w Tel Avivie</a>.</p>
]]></content:encoded>
					
					<wfw:commentRss>https://instytutpolski.pl/telaviv/2021/11/29/%d7%97%d7%a1%d7%99%d7%93%d7%99-%d7%90%d7%95%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%9d-%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8-%d7%91%d7%97%d7%95%d7%93%d7%a9-32/feed/</wfw:commentRss>
			<slash:comments>0</slash:comments>
		
		
			</item>
		<item>
		<title>חסידי אומות העולם &#8211; סיפור בחודש 🗓</title>
		<link>https://instytutpolski.pl/telaviv/2021/10/26/%d7%97%d7%a1%d7%99%d7%93%d7%99-%d7%90%d7%95%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%9d-%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8-%d7%91%d7%97%d7%95%d7%93%d7%a9-31/?utm_source=rss&#038;utm_medium=rss&#038;utm_campaign=%25d7%2597%25d7%25a1%25d7%2599%25d7%2593%25d7%2599-%25d7%2590%25d7%2595%25d7%259e%25d7%2595%25d7%25aa-%25d7%2594%25d7%25a2%25d7%2595%25d7%259c%25d7%259d-%25d7%25a1%25d7%2599%25d7%25a4%25d7%2595%25d7%25a8-%25d7%2591%25d7%2597%25d7%2595%25d7%2593%25d7%25a9-31</link>
					<comments>https://instytutpolski.pl/telaviv/2021/10/26/%d7%97%d7%a1%d7%99%d7%93%d7%99-%d7%90%d7%95%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%9d-%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8-%d7%91%d7%97%d7%95%d7%93%d7%a9-31/#respond</comments>
		
		<dc:creator><![CDATA[efratyh]]></dc:creator>
		<pubDate>Tue, 26 Oct 2021 11:51:25 +0000</pubDate>
				<category><![CDATA[חסידי אומות העולם]]></category>
		<guid isPermaLink="false">https://instytutpolski.pl/telaviv/?p=3082</guid>

					<description><![CDATA[<p>אנדז'יי בוגוצקי היה שחקן טלוויזיה, קולנוע ותאטרון, זמר ופזמונאי ודמות ידועה בחיי התרבות של פולין.   בוגוצקי Andrzej Bogucki ואשתו ינינה הסתירו במהלך הכיבוש הנאצי של פולין את הפסנתרן הפולני-יהודי ולדיסלב שפילמן, שהיווה את ההשראה ל&#34;הפסנתרן&#34;,                      סרטו הידוע של רומן פולנסקי משנת 2002.  בוגוצקי נולד למשפחה [&#8230;]</p>
<p>The post <a href="https://instytutpolski.pl/telaviv/2021/10/26/%d7%97%d7%a1%d7%99%d7%93%d7%99-%d7%90%d7%95%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%9d-%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8-%d7%91%d7%97%d7%95%d7%93%d7%a9-31/">חסידי אומות העולם &#8211; סיפור בחודש 🗓</a> appeared first on <a href="https://instytutpolski.pl/telaviv">Instytut Polski w Tel Avivie</a>.</p>
]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[<p><strong>אנדז'יי בוגוצקי היה שחקן טלוויזיה, קולנוע ותאטרון, זמר ופזמונאי ודמות ידועה בחיי התרבות של פולין.  </strong></p>
<p><strong>בוגוצקי Andrzej Bogucki ואשתו ינינה הסתירו במהלך הכיבוש הנאצי של פולין את הפסנתרן הפולני-יהודי ולדיסלב שפילמן, שהיווה את ההשראה ל&quot;הפסנתרן&quot;,                      </strong></p>
<p><strong>סרטו הידוע של רומן פולנסקי </strong><strong>משנת 2002. </strong></p>
<p>בוגוצקי נולד למשפחה בעלת מסורת ארוכת שנים בתיאטרון ועל הבמה. הוריו היו השחקנים סטניסלב בוגוצקי ורוזה בוגוצקה-רפצקה וסבו היה השחקן והבמאי הפולני המפורסם וינצ'נטי רפצקי. </p>
<p>בימי מלחמת העולם ה-II היה הזוג בוגוצקי מעורב בארמייה קריובה, תנועת ההתנגדות הפולנית לנאצים. </p>
<p>ולדיסלב שפילמן נולד בסוסנוביץ' למשפחה יהודית. הוא היה בנם הבכור של שמואל ואסתרה שפילמן והיו לו שתי אחיות ואח.</p>
<p>הוא למד פסנתר בבוורשה ובברלין, חיבר יצירות קלסיות רבות וכמה שירים פופולריים ופסקולי סרטים. מ-1935 עבד ברדיו פולין עד לכיבוש הנאצי את פולין. </p>
<p>משפחתו פונתה לגטו ורשה והוא המשיך לנגן פסנתר במסעדות הגטו ובהמשך עבד בעבודות כפיה </p>
<p>לאחר שמשפחתו נרצחה בטרבלינקה, &quot;שלף&quot; אותו אנדז'יי בוגוצקי מתוך ההמון הממתין לרכבת בשילוח נוסף למחנה המוות. </p>
<p>בעזרתו של הזוג בוגוצקי, הסתתר בצד הלא יהודי של ורשה ושרד את המלחמה שלאחריה, הלחין שירים מיוחדים לכבודם של הזוג בוגוצקי. <sup id="cite_ref-pianist_3-1" class="reference"></sup></p>
<p>פעמים אחדות נאלץ לשנות את מקומות המסתור שלו, שאחד מהם היה בית דירות מופצץ.</p>
<p>לקראת סוף המלחמה, מצא מקלט בבית הרוס, ואז הפתיעו אותו הגרמנים, שהגיעו למקום והפכו אותו למפקדה.</p>
<p>להצלתו של שפילמן תרם סרן גרמני בשם וילם הוזנפלד ובסוף המלחמה הוא חולץ סופית בידי חיילים פולנים. </p>
<p>שפילמן שב לעבודתו הקודמת ברדיו פולין ב-1945 וכמו החל מחדש בדיוק בנקודה בה הפסיק, שש שנים קודם: בשידור שנפתח באופן נוקב ומחריד בנגינת נוקטורנו של שופן,</p>
<p>היצירה האחרונה ששידר רדיו פולין לפני המלחמה.</p>
<p>עד 1963 היה שפילמן מנהל מדור המוזיקה של רדיו פולין, תקופה בה חיבר כמה יצירות סימפוניות וכ-500 שירים, ביניהם כמה שירי ילדים, שעודם פופולריים בפולין עד היום.</p>
<p>לצד זה, הופיע שפילמן כסולן, וכן, לצד הכנרים ברוניסלב גימפל, אידה הנדל, רומן טוטנברג והנריק שרינג. ב-1963 ייסדו שפילמן וגימפל את &quot;חמישיית הפסנתר ורשה&quot; עמה הופיע עד שנת 1986.</p>
<p>בשנת 2000 מת שפילמן בוורשה, בגיל 88.</p>
<p>&nbsp;</p>
<p><strong>ממכתבו של ולדיסלב שפילמן ליד ושם בנובמבר 1998:</strong></p>
<p>שמי ולדיסלב שפילמן. נולדתי ב-5 בדצמבר 1911 בסוסנוביץ, בנם של אסתרה רפפורט וסמואל שפילמן.</p>
<p>במהלך מלחמת העולם השניה נרדפתי על ידי המשטר הגרמני בשל מוצאי היהודי. בשנת 1940 נכלאתי בגטו ורשה יחד עם משפחתי. ב-1942, הוריי, שתי אחיותיי, ואחי נלקחו מכיכר האומשלגפלאץ (Umschlagplatz) &#8211; המקום בו הוחזקו יהודי ורשה לפני גירושם – ושולחו, ככל הנראה לטרבלינקה, שם נרצחו. בסדרה של צירופי מקרים הצלחתי להימלט מן האומשלגפלאץ ואחר כך מן הגטו ולהגיע לצד ה&quot;ארי&quot; של ורשה. חייתי שם כשאני מוסתר על ידי פולנים רבים עד למרד הפולני שפרץ ב-1 באוגוסט 1944. באותו זמן סייעו לי השחקנית יאנינה גולדבסקה (Godlewska Janina), השחקן אנדריי בוגוצקי (Andrezej Bogucki) ומנצח התזמורת צ'סלב לביצקי (Czeslaw Lewicki) אשר הוכרו כולם על ידי יד ושם בשנת 1978 בתור חסידי אומות עולם.</p>
<p>&nbsp;</p>
<p>בשנת 1978 העניק ארגון יד ושם לזוג בוגוצקי את אות חסידי אומות העולם. </p>
<p>&nbsp;</p>
<p>The post <a href="https://instytutpolski.pl/telaviv/2021/10/26/%d7%97%d7%a1%d7%99%d7%93%d7%99-%d7%90%d7%95%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%9d-%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8-%d7%91%d7%97%d7%95%d7%93%d7%a9-31/">חסידי אומות העולם &#8211; סיפור בחודש 🗓</a> appeared first on <a href="https://instytutpolski.pl/telaviv">Instytut Polski w Tel Avivie</a>.</p>
]]></content:encoded>
					
					<wfw:commentRss>https://instytutpolski.pl/telaviv/2021/10/26/%d7%97%d7%a1%d7%99%d7%93%d7%99-%d7%90%d7%95%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%9d-%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8-%d7%91%d7%97%d7%95%d7%93%d7%a9-31/feed/</wfw:commentRss>
			<slash:comments>0</slash:comments>
		
		
			</item>
		<item>
		<title>חסידי אומות העולם &#8211; סיפור בחודש 🗓</title>
		<link>https://instytutpolski.pl/telaviv/2021/09/30/%d7%97%d7%a1%d7%99%d7%93%d7%99-%d7%90%d7%95%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%9d-%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8-%d7%91%d7%97%d7%95%d7%93%d7%a9-30/?utm_source=rss&#038;utm_medium=rss&#038;utm_campaign=%25d7%2597%25d7%25a1%25d7%2599%25d7%2593%25d7%2599-%25d7%2590%25d7%2595%25d7%259e%25d7%2595%25d7%25aa-%25d7%2594%25d7%25a2%25d7%2595%25d7%259c%25d7%259d-%25d7%25a1%25d7%2599%25d7%25a4%25d7%2595%25d7%25a8-%25d7%2591%25d7%2597%25d7%2595%25d7%2593%25d7%25a9-30</link>
					<comments>https://instytutpolski.pl/telaviv/2021/09/30/%d7%97%d7%a1%d7%99%d7%93%d7%99-%d7%90%d7%95%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%9d-%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8-%d7%91%d7%97%d7%95%d7%93%d7%a9-30/#respond</comments>
		
		<dc:creator><![CDATA[efratyh]]></dc:creator>
		<pubDate>Thu, 30 Sep 2021 12:19:23 +0000</pubDate>
				<category><![CDATA[חסידי אומות העולם]]></category>
		<guid isPermaLink="false">https://instytutpolski.pl/telaviv/?p=2975</guid>

					<description><![CDATA[<p>הכאוס מילדותי בפולין נגנז כשד בבקבוק. עד היום קשה לי עם מה שעבר עלינו באותה תקופה&#8230;. תמונות הגוויות והאנשים הטובים שנטבחו רק בשל היותם יהודים לא מרפים ממני&#34;. מדבריה של צלינה לויו במעמד הענקת אות חסידי אומות העולם למציליה שאספו אותה אל ביתם, והיא רק בת 3.  למשפחת פרבוסקי (Perewoski) מוילנה &#8211; שמואל, דורה ושני [&#8230;]</p>
<p>The post <a href="https://instytutpolski.pl/telaviv/2021/09/30/%d7%97%d7%a1%d7%99%d7%93%d7%99-%d7%90%d7%95%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%9d-%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8-%d7%91%d7%97%d7%95%d7%93%d7%a9-30/">חסידי אומות העולם &#8211; סיפור בחודש 🗓</a> appeared first on <a href="https://instytutpolski.pl/telaviv">Instytut Polski w Tel Avivie</a>.</p>
]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[<p dir="rtl"><strong><em>הכאוס מילדותי בפולין נגנז כשד בבקבוק. עד היום קשה לי עם מה שעבר עלינו באותה תקופה&#8230;. תמונות הגוויות והאנשים הטובים שנטבחו רק בשל היותם יהודים לא מרפים ממני&quot;.</em> </strong></p>
<p dir="rtl">מדבריה של צלינה לויו במעמד הענקת אות חסידי אומות העולם למציליה שאספו אותה אל ביתם, והיא רק בת 3. </p>
<div id="yv_body">
<div class="field field-name-field-yv-body field-type-text-with-summary field-label-hidden">
<div class="field-items">
<div class="field-item even">
<p>למשפחת פרבוסקי <span dir="ltr">(Perewoski)</span> מוילנה &#8211; שמואל, דורה ושני ילדיהם הקטנים, אלי ('לשק') וצלינה, היה עסק למוצרי עץ. עם כיבוש פולין הוכנסה המשפחה לגטו וילנה. </p>
<p>כבר עם האקציות הראשונות, משהפנים שמואל פרבוסקי את המתחולל סביבם, החליט להבריח את משפחתו מהגטו. מכר מעולם העסקים בשם תדאוש קורסאק (Tadeusz Korsak), הציע לו עזרה.</p>
<p>בראשית 1942 ברחה המשפחה &#8211; הראשון היה אלי הקטן. שמואל שהועסק בעבודות כפייה מחוץ לגטו, לקח אותו איתו באחד הימים כשהוא מסתיר אותו בין המוני העובדים הצועדים. האומנת לשעבר של הילדים חיכתה להם בנקודת מפגש שנקבעה מראש ולקחה את הילד למקום מסתור זמני. תוך זמן קצר הצטרפו אליו אמו ואחותו ומשם הועברו לביתם של ולדיסלבה ותדאוש קורסאק בבאלסר <span dir="ltr">(Balcer)</span>, כפר שהיה אז בתחומי פולין והיום בבלרוס. מאוחר יותר הצליח גם שמואל לברוח מן הגטו והצטרף אל המשפחה שאוחדה מחדש וחיה במרתף בבית קורסאק, תחת זהות בדויה של משפחה פולנית.</p>
<p>שתי המשפחות, היהודית והפולנית, היו בסכנת חיים עצומה ומתמדת. בנוסף לפחד מהגרמנים, סיכנה אותם היריבות בין הקבוצות האתניות השונות שחיו באיזור והעוינות הפוליטית בין המחתרת הלאומית הפולנית ויחידות הפרטיזנים שהיו בעלות אוריינטציה סובייטית. ואכן, שמואל פרבוסקי נפל קרבן לסכסוכים הללו ובקיץ 1943 נלקח בידי פרטיזנים סובייטים ונורה.</p>
<p>השכנים החלו לחשוד במשפחה הזרה שגרה בבית משפחת קורסאק וכשהמצב הפך מסוכן מדי, ברחו אלי ואמו ליערות והצטרפו לפרטיזנים ואילו צלינה הקטנה, שהייתה רק בת 3, נשארה בבית  קורסאק כשולדיסלבה הבטיחה לטפל בה עדהמוות פוגש את שתי המשפחות  לתום המלחמה. אך גם משפחת קורסאק הפכה קרבן של הנסיבות ובאוקטובר 1943 רצחו פרטיזנים סובייטים את תדאוש קורסאק ושתי בנותיו. ולדיסלבה קורסאק, שאיבדה את כל משפחתה, לקחה את צלינה הקטנה ונמלטה אל קרובי משפחה, יאן ומריה מיכלובסקי (Jan &amp; Maria Michalowski) שחיו בכפר ירוז'ולימקה<span dir="ltr"> </span>עם חמשת ילדיהם, שפתחו את ליבם וביתם לצלינה ודאגו לה עד השחרור, אז אמה ואחיה ששרדו בהיחבא ביערות, חזרו לקחת אותה.</p>
<p>אחרי המלחמה, עלתה דורה פרבוסקי עם שני ילדיה לישראל. היא נישאה מחדש ובעלה אימץ את שני הילדים שקיבלו את שם משפחתו – לוין. אלי (פרבוסקי) לוין העיד כי אמו מעולם לא דברה על השואה – את כל כוחותיה השקיעה בבניית חיים חדשים. כך עשו גם ילדיה. משך שנים רבות בחרו שלא להתעמת עם עברם ורק בגיל מתקדם יותר ולאחר מותה של דורה האם, החל אלי במסע אל שורשיו ועברו. הוא הקדיש שלוש שנים לחקר העבר בניסיון לחבר יחד את רסיסי הזיכרונות והמידע. הניסיון להתחקות אחר האנשים שהצילו את חייו הוביל אותו לליטא ולבלרוס. כאשר הגיע לבאלסר, זיהה את בית משפחת קורסאק שעדיין עמד במקומו ומצא שהנכד שלהם מתגורר במקום. אותו נכד לקח אותו אל ירוז'ולימקה לפגוש את קרוביהם של בני הזוג מיכלובסקי, שמצאו והציגו בפניו צילום של צלינה יחד עם בנם אנדריי מיכאלובסקי. יותר מ-50 שנים אחרי המלחמה, סגר אלי סגר.</p>
<p>ב-25 בדצמבר 2006, הכיר ארגון יד ושם בתדאוש וולדיסלבה קורסאק וביאן ומריה מיכלובסקי כחסידי אומות העולם.</p>
<p>ביוני 2007 הגיעו לישראל אנדריי מיכאלובסקי, בנם של המצילים שצולם עם צלינה בתמונה ונכדם של בני הזוג קורסאק על מנת להשתתף בטקס הענקת התואר ביד ושם, אותו קבלו בשם הוריהם וסביהם.</p>
</div>
</div>
</div>
</div>
<div class="row">
<div class="col-sm-12 relatedResource">
<h4 class="relatedResource_title"><a href="https://www.yadvashem.org/he/righteous/stories/korsak-michalowski/celina-levin-in-ceremony.html" target="_blank" rel="noopener">לדבריה של צלינה לוין במעמד הטקס</a></h4>
<p>&nbsp;</p>
</div>
</div>
<p>The post <a href="https://instytutpolski.pl/telaviv/2021/09/30/%d7%97%d7%a1%d7%99%d7%93%d7%99-%d7%90%d7%95%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%9d-%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8-%d7%91%d7%97%d7%95%d7%93%d7%a9-30/">חסידי אומות העולם &#8211; סיפור בחודש 🗓</a> appeared first on <a href="https://instytutpolski.pl/telaviv">Instytut Polski w Tel Avivie</a>.</p>
]]></content:encoded>
					
					<wfw:commentRss>https://instytutpolski.pl/telaviv/2021/09/30/%d7%97%d7%a1%d7%99%d7%93%d7%99-%d7%90%d7%95%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%9d-%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8-%d7%91%d7%97%d7%95%d7%93%d7%a9-30/feed/</wfw:commentRss>
			<slash:comments>0</slash:comments>
		
		
			</item>
		<item>
		<title>חסידי אומות העולם &#8211; סיפור בחודש 🗓</title>
		<link>https://instytutpolski.pl/telaviv/2021/06/28/%d7%97%d7%a1%d7%99%d7%93%d7%99-%d7%90%d7%95%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%9d-%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8-%d7%91%d7%97%d7%95%d7%93%d7%a9-29/?utm_source=rss&#038;utm_medium=rss&#038;utm_campaign=%25d7%2597%25d7%25a1%25d7%2599%25d7%2593%25d7%2599-%25d7%2590%25d7%2595%25d7%259e%25d7%2595%25d7%25aa-%25d7%2594%25d7%25a2%25d7%2595%25d7%259c%25d7%259d-%25d7%25a1%25d7%2599%25d7%25a4%25d7%2595%25d7%25a8-%25d7%2591%25d7%2597%25d7%2595%25d7%2593%25d7%25a9-29</link>
					<comments>https://instytutpolski.pl/telaviv/2021/06/28/%d7%97%d7%a1%d7%99%d7%93%d7%99-%d7%90%d7%95%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%9d-%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8-%d7%91%d7%97%d7%95%d7%93%d7%a9-29/#respond</comments>
		
		<dc:creator><![CDATA[efratyh]]></dc:creator>
		<pubDate>Mon, 28 Jun 2021 07:22:44 +0000</pubDate>
				<category><![CDATA[חסידי אומות העולם]]></category>
		<guid isPermaLink="false">https://instytutpolski.pl/telaviv/?p=2732</guid>

					<description><![CDATA[<p>כשהידידות והאנושיות גוברת על תחושת הסכנה משפחת קוורצ’יאק (Kwarciak) ומשפחת פישר התגוררו בסמוך זו לזו ביחסי שכנות טובה ובידידות, בעיר דובנו שבמחוז ווהלין, פולין. בתחילת שנת 1941 עם הגיעם של הגרמנים הנאצים אל העיר, נכלאו כל יהודיה בגטו המקומי. פיוטר קוורצ’יאק הציע לידידיו ושכניו היהודים משכבר הימים, מלכה ומיכאל פישר, לברוח מהגטו ולהתחבא בביתו. ההצעה [&#8230;]</p>
<p>The post <a href="https://instytutpolski.pl/telaviv/2021/06/28/%d7%97%d7%a1%d7%99%d7%93%d7%99-%d7%90%d7%95%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%9d-%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8-%d7%91%d7%97%d7%95%d7%93%d7%a9-29/">חסידי אומות העולם &#8211; סיפור בחודש 🗓</a> appeared first on <a href="https://instytutpolski.pl/telaviv">Instytut Polski w Tel Avivie</a>.</p>
]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[<p><strong>כשהידידות והאנושיות גוברת על תחושת הסכנה</strong></p>
<p>משפחת קוורצ’יאק (Kwarciak) ומשפחת פישר התגוררו בסמוך זו לזו ביחסי שכנות טובה ובידידות, בעיר דובנו שבמחוז ווהלין, פולין.</p>
<p>בתחילת שנת 1941 עם הגיעם של הגרמנים הנאצים אל העיר, נכלאו כל יהודיה בגטו המקומי. פיוטר קוורצ’יאק הציע לידידיו ושכניו היהודים משכבר הימים, מלכה ומיכאל פישר,</p>
<p>לברוח מהגטו ולהתחבא בביתו.</p>
<p>ההצעה מומשה רק בשנת 1942, מעט לפני שהגטו המקומי חוסל ויהודי העיר נרצחו &#8211; שמונת בני משפחת פישר וקרוביהם נמלטו אל בית קוורצ’יאק.</p>
<p>שם חיכה להם מסתור מוכן מראש &#8211; חדרון עשוי לבנים, שנבנה מתחת לדיר חזירים, שכלל אפילו מחיצות שהקצו אזורים נפרדים עבור כל משפחה.</p>
<p>חמשת בני משפחת קוורצ’יאק &#8211; ההורים פיוטר ומריה וילדיהם אנטוליוש, אלפרד ופליקס &#8211; טיפלו היטב במסתתרים היהודים, סיפקו להם מזון ובגדים ומעל לכל, שמרו בסוד את דבר מחבואם.</p>
<p>כל זאת, בימי מלחמה קשים, גם לאחר שכספה של המשפחה דלת האמצעים אזל. </p>
<p>ההורים, יחד עם שלושת הילדים הצעירים השתתפו באופן פעיל במעשה ושמרו מכל משמר על מקום המסתור, מפני כל זר שעלול היה להתקרב.</p>
<p>לקראת סוף המלחמה, כאשר פעילות החזית קרבה לעיר והגרמנים החלו לגייס פולנים מקומיים לעבודות כפייה בגרמניה, עזבו בני משפחת קוורצ’יאק את ביתם והצטרפו אל שאר המסתתרים במחבוא.</p>
<p>למרבה האימה, בבית הנטוש הוקמה מפקדה גרמנית ולאחר כשלושה שבועות של רעב, החליטו מלכה פישר ומריה קוורצ’יאק לצאת מהבור. הן נתפסו מייד אך סיפרו שהן פולניות והצליחו לשכנע את המפקד הגרמני להעסיק אותן בתחומי משק הבית. מתוך מעט המזון שבישלו, הצליחו להוריד אל המסתתרים בתוך הבונקר. במשך 25 הצליחו לעבוד עבור הגרמנים, עד שהתעורר חשדם של אלה. למרבה המזל, בימים הבאים כבר נמלטו הגרמנים מפני הצבא האדום הקרב לאזור.</p>
<p>במרס 1944, לאחר הסתתרות של שנה וחצי בתוך הבבור, שוחררה העיר דובנו וכל המסתתרים בו שוחררו לחופשי. רובם עלו לישראל ואילו משפחת קוורצ’יאק עברה לחיות בלב פולין. </p>
<p>ב-1989 הוחלט בארגון יד ושם להעניק את תואר חסידי אומות העולם לחמשת בני משפחת קוורצ’יק את התואר חסידי אומות העולם.</p>
<p>במאי 2008 נערך ביד ושם מפגש בין בני משפחת קוורצ’יאק (Kwarciak), חסידי אומות העולם מפולין, לבני משפחת פישר, אשר ניצלה בזכותם.</p>
<p>בטקס המרגש, שנערך בבית הכנסת ביד ושם, נשאו דברים חסיד אומות העולם, אלפרד קוורצ’יאק (בנם של פיוטר ומריה קוורציאק), מיכאל פישר, אביו של הזמר דודו פישר, ונכדתו שירלי.</p>
<p>את הטקס חתמה שירת &quot;הליכה לקיסריה&quot; מפי דודו פישר.</p>
<p>משתתפי הטקס המשיכו לגן חסידי אומות העולם לטקס הסרת הלוט מעל שמותיהם של החסידים לבית קוורצ’יאק. שם גילה אלפרד קוורצ’יאק לתדהמתו כי בסמוך לשלט המנציח את בני משפחת קוורצ’יאק, בקיר הכבוד של פולין, מופיעים גם שמות בני משפחתו מצד אמו שאף הם זכו בתואר חסידי אומות עולם.</p>
<p>הסיפור בחסות אתר ארגון יד ושם</p>
<p>The post <a href="https://instytutpolski.pl/telaviv/2021/06/28/%d7%97%d7%a1%d7%99%d7%93%d7%99-%d7%90%d7%95%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%9d-%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8-%d7%91%d7%97%d7%95%d7%93%d7%a9-29/">חסידי אומות העולם &#8211; סיפור בחודש 🗓</a> appeared first on <a href="https://instytutpolski.pl/telaviv">Instytut Polski w Tel Avivie</a>.</p>
]]></content:encoded>
					
					<wfw:commentRss>https://instytutpolski.pl/telaviv/2021/06/28/%d7%97%d7%a1%d7%99%d7%93%d7%99-%d7%90%d7%95%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%9d-%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8-%d7%91%d7%97%d7%95%d7%93%d7%a9-29/feed/</wfw:commentRss>
			<slash:comments>0</slash:comments>
		
		
			</item>
		<item>
		<title>חסידי אומות העולם &#8211; סיפור בחודש 🗓</title>
		<link>https://instytutpolski.pl/telaviv/2021/05/27/%d7%97%d7%a1%d7%99%d7%93%d7%99-%d7%90%d7%95%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%9d-%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8-%d7%91%d7%97%d7%95%d7%93%d7%a9-28/?utm_source=rss&#038;utm_medium=rss&#038;utm_campaign=%25d7%2597%25d7%25a1%25d7%2599%25d7%2593%25d7%2599-%25d7%2590%25d7%2595%25d7%259e%25d7%2595%25d7%25aa-%25d7%2594%25d7%25a2%25d7%2595%25d7%259c%25d7%259d-%25d7%25a1%25d7%2599%25d7%25a4%25d7%2595%25d7%25a8-%25d7%2591%25d7%2597%25d7%2595%25d7%2593%25d7%25a9-28</link>
					<comments>https://instytutpolski.pl/telaviv/2021/05/27/%d7%97%d7%a1%d7%99%d7%93%d7%99-%d7%90%d7%95%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%9d-%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8-%d7%91%d7%97%d7%95%d7%93%d7%a9-28/#respond</comments>
		
		<dc:creator><![CDATA[efratyh]]></dc:creator>
		<pubDate>Thu, 27 May 2021 09:57:51 +0000</pubDate>
				<category><![CDATA[חסידי אומות העולם]]></category>
		<guid isPermaLink="false">https://instytutpolski.pl/telaviv/?p=2641</guid>

					<description><![CDATA[<p>הידיעה שהם שומרים עלינו, היא בלבד, היה בה כדי לשמור אותנו בחיים&#34;. כך סיפרה יואנה קרמשטיק, שנים אחרי תום מלחה&#34;ע ה-II. היא והוריה, לצד אינספור יהודים (ולא יהודים) שנמלטו מציפורני הנאצים, הסתתרו בבית משפחת איבשקייביץ' &#8211; ירוסלב איבשקייביץ' ואשתו אנה ובנותיהם. ירוסלב איבשקייביץ' (1894-1980) היה משורר, סופר ומחזאי צעיר בוורשה של שנות ה-30 והיה בן [&#8230;]</p>
<p>The post <a href="https://instytutpolski.pl/telaviv/2021/05/27/%d7%97%d7%a1%d7%99%d7%93%d7%99-%d7%90%d7%95%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%9d-%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8-%d7%91%d7%97%d7%95%d7%93%d7%a9-28/">חסידי אומות העולם &#8211; סיפור בחודש 🗓</a> appeared first on <a href="https://instytutpolski.pl/telaviv">Instytut Polski w Tel Avivie</a>.</p>
]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[<div class="" data-block="true" data-editor="8ijh9" data-offset-key="5miau-0-0">
<div class="_1mf _1mk" data-offset-key="5miau-0-0"><span style="font-family: tahoma, arial, helvetica, sans-serif" data-offset-key="5miau-0-0"><strong>הידיעה שהם שומרים עלינו, היא בלבד, היה בה כדי לשמור אותנו בחיים&quot;.</strong> </span></div>
</div>
<div class="" data-block="true" data-editor="8ijh9" data-offset-key="cdpc9-0-0">
<div class="_1mf _1mk" data-offset-key="cdpc9-0-0"><span style="font-family: tahoma, arial, helvetica, sans-serif"><strong>כך סיפרה יואנה קרמשטיק, שנים אחרי תום מלחה&quot;ע ה-II.</strong></span></div>
</div>
<div class="" data-block="true" data-editor="8ijh9" data-offset-key="bqg12-0-0">
<div class="_1mf _1mk" data-offset-key="bqg12-0-0"><span style="font-family: tahoma, arial, helvetica, sans-serif" data-offset-key="bqg12-0-0"><strong>היא והוריה, לצד אינספור יהודים (ולא יהודים) שנמלטו מציפורני הנאצים, הסתתרו בבית משפחת איבשקייביץ' &#8211; ירוסלב איבשקייביץ' ואשתו אנה ובנותיהם.</strong> </span></div>
</div>
<div class="" data-block="true" data-editor="8ijh9" data-offset-key="dr0ct-0-0">
<div class="_1mf _1mk" data-offset-key="dr0ct-0-0"><span style="font-family: tahoma, arial, helvetica, sans-serif">ירוסלב איבשקייביץ' (1894-1980) היה משורר, סופר ומחזאי צעיר בוורשה של שנות ה-30 והיה בן זוגה של הסופרת אנה איבשקייביץ'. </span></div>
</div>
<div class="" data-block="true" data-editor="8ijh9" data-offset-key="fmefj-0-0">
<div class="_1mf _1mk" data-offset-key="fmefj-0-0"><span style="font-family: tahoma, arial, helvetica, sans-serif">הוא ניהל קשרי ידידיות עם הבוהמה המקומית והיה מקושר לאמנים ידועים כמו יוליאן טובים ואחרים ואפילו קבל פרס ספרותי מהאקדמיה הפולנית. </span></div>
</div>
<div class="" data-block="true" data-editor="8ijh9" data-offset-key="3jbo-0-0">
<div class="_1mf _1mk" data-offset-key="3jbo-0-0"><span style="font-family: tahoma, arial, helvetica, sans-serif">עם פרוץ מלחהע השניה היה איבשקייביץ' פעיל של המחתרת הפולנית והממשלה הפולנית הגולה, כשבמקביל, העניק סיוע ללא מעט שכנים יהודים אותם החביאו הוא ואשתו אנה בוילה שבבעלותם. </span></div>
</div>
<div class="" data-block="true" data-editor="8ijh9" data-offset-key="dqbk8-0-0">
<div class="_1mf _1mk" data-offset-key="dqbk8-0-0"><span style="font-family: tahoma, arial, helvetica, sans-serif" data-offset-key="dqbk8-0-0"> </span></div>
</div>
<div class="" data-block="true" data-editor="8ijh9" data-offset-key="fdci6-0-0">
<div class="_1mf _1mk" data-offset-key="fdci6-0-0"><span style="font-family: tahoma, arial, helvetica, sans-serif">סביב בני הזוג שחיו באחוזה סמוך לוורשה, מתוקף עיסוקיהם, הייתה רשת קשרים ענפה וחזקה &#8211; מעורבים בה היו גם אינטלקטואלים פולנים רבים ממוצא יהודי.</span></div>
</div>
<div class="" data-block="true" data-editor="8ijh9" data-offset-key="2vbm2-0-0">
<div class="_1mf _1mk" data-offset-key="2vbm2-0-0"><span style="font-family: tahoma, arial, helvetica, sans-serif">הזוג מצא עצמו מעניק סיוע למכרים ולשכנים אותם הסתירו מהשלטונות הנאצים, החביאו אותם בביתם ולאחרים מצאו מקומות מסתור נוספים, תוך שהם מספקים להם כסף ותעודות מזוייפות.</span></div>
</div>
<div class="" data-block="true" data-editor="8ijh9" data-offset-key="8v2bu-0-0">
<div class="_1mf _1mk" data-offset-key="8v2bu-0-0"><span style="font-family: tahoma, arial, helvetica, sans-serif" data-offset-key="8v2bu-0-0">כחבר המחתרת בעל קשרים, מצא עצמו ירוסלב איבשקייביץ' מציל רבים שהיו שייכים למעגלים התרבותיים של פולין והבית הפך למקום מקלט עבורם, כמו גם עבור ילדים יתומים פליטי גטו ורשה.</span></div>
</div>
<div class="" data-block="true" data-editor="8ijh9" data-offset-key="5644g-0-0">
<div class="_1mf _1mk" data-offset-key="5644g-0-0"><span style="font-family: tahoma, arial, helvetica, sans-serif" data-offset-key="5644g-0-0">ביניהם היו בני הזוג מושקץ &#8211; Muszkats &#8211; זוג מבוגר שהיה בסכנה ולאחר שהחביאו אותם בביתם, מצאו להם מקום מסתור חדש כדי לצמצם סיכונים.</span></div>
</div>
<div class="" data-block="true" data-editor="8ijh9" data-offset-key="9cflo-0-0">
<div class="_1mf _1mk" data-offset-key="9cflo-0-0"><span style="font-family: tahoma, arial, helvetica, sans-serif">בין המתחבאים בביתם היו גם וייסלאב גלברט ואביו מיכאו גלברט &#8211; Wiesław and Michał Gelbart.</span></div>
<div data-offset-key="9cflo-0-0"><span style="font-family: tahoma, arial, helvetica, sans-serif">הפיזיקאי פרופ' לודוויג ורטנשטיין ובתו ואנדה &#8211; Professor Ludwik Wertenstein וההיסטוריון פרופ' מרסלי הנדלסמן &#8211;  Professor Marceli Handelsman </span></div>
</div>
<div class="" data-block="true" data-editor="8ijh9" data-offset-key="5k5o8-0-0">
<div class="_1mf _1mk" data-offset-key="5k5o8-0-0"><span style="font-family: tahoma, arial, helvetica, sans-serif">האחים מויזש ונתן קרבסר &#8211; Mojżesz and Natan Karwaser &#8211; אנה איבשקייביץ' נהגה להגיע אל גטו ורשה בזמן בו האחים שהו בו ולתת להם כסף, כשמאוחר יותר סיפקה להם ניירות &quot;אריים&quot; &#8211; שניהם שרדו ועלו לישראל ושמרו על קשר עם בני הזוג איבשקייביץ'. </span></div>
</div>
<div class="" data-block="true" data-editor="8ijh9" data-offset-key="11ltn-0-0">
<div class="_1mf _1mk" data-offset-key="11ltn-0-0"><span style="font-family: tahoma, arial, helvetica, sans-serif" data-offset-key="11ltn-0-0">משפחת קרמשטיק &#8211; אנדז'יי ואירנה ובתם יואנה אשר הסתתרו באחוזת איבשקייביץ' למשך כשנתיים בחדר ממנו לא יצאו. </span></div>
<div class="_1mf _1mk" data-offset-key="11ltn-0-0"><span style="font-family: tahoma, arial, helvetica, sans-serif" data-offset-key="11ltn-0-0">במקרה חירום אחד בו נזקקה אירנה לניתוח תוספתן, אירגנה עבורה אנה איבשקייביץ' מנתח שאיתו הייתה מיודדת והגיע אל ביתם לבצעו. </span></div>
<div class="_1mf _1mk" data-offset-key="11ltn-0-0"><span style="font-family: tahoma, arial, helvetica, sans-serif">על כך כתבה לאחר שנים הבת יואנה קרמשטיק: &quot;רק הידיעה שהם דואגים לנו היא כשלעצמה עזרה לנו לחיות&quot;. המשפחות נשארו בקשרי ידידות גם לאחר השחרור.</span></div>
</div>
<div class="" data-block="true" data-editor="8ijh9" data-offset-key="7jc17-0-0"> </div>
<div class="" data-block="true" data-editor="8ijh9" data-offset-key="rg0k-0-0">
<div class="_1mf _1mj" data-offset-key="rg0k-0-0"> </div>
</div>
<div class="" data-block="true" data-editor="8ijh9" data-offset-key="emq2t-0-0">
<div class="_1mf _1mk" data-offset-key="emq2t-0-0"><span style="font-family: tahoma, arial, helvetica, sans-serif" data-offset-key="emq2t-0-0">בשנים שלאחר המלחמה שימש ירוסלב איבשקייביץ' כראש איגוד הסופרים בפולין, ניהל תאטרון והיה עורך ראשי של מגזין ספרותי. </span></div>
</div>
<div class="" data-block="true" data-editor="8ijh9" data-offset-key="7trg7-0-0">
<div class="_1mf _1mk" data-offset-key="7trg7-0-0"><span style="font-family: tahoma, arial, helvetica, sans-serif">בשנות ה-50 ועד למותו היה גם חבר הפרלמנט הפולני וזכה בעיטוורי כבוד שונים. הוא פרסם שורה של ספרי שירה ומחזות, חלקם אפילו עובדו לסרטים.</span></div>
</div>
<div class="" data-block="true" data-editor="8ijh9" data-offset-key="3esln-0-0">
<div class="_1mf _1mk" data-offset-key="3esln-0-0"><span style="font-family: tahoma, arial, helvetica, sans-serif" data-offset-key="3esln-0-0">בשנת 1988 העניק יד ושם את התואר &quot;חסיד אומות העולם&quot; </span></div>
</div>
<div data-offset-key="3esln-0-0"> </div>
<div data-offset-key="3esln-0-0"><span style="font-family: tahoma, arial, helvetica, sans-serif"><a href="https://culture.pl/en/article/the-other-life-of-jaroslaw-iwaszkiewicz" target="_blank" rel="noopener"><strong>לכתבה על חייו </strong></a></span></div>
<p>The post <a href="https://instytutpolski.pl/telaviv/2021/05/27/%d7%97%d7%a1%d7%99%d7%93%d7%99-%d7%90%d7%95%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%9d-%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8-%d7%91%d7%97%d7%95%d7%93%d7%a9-28/">חסידי אומות העולם &#8211; סיפור בחודש 🗓</a> appeared first on <a href="https://instytutpolski.pl/telaviv">Instytut Polski w Tel Avivie</a>.</p>
]]></content:encoded>
					
					<wfw:commentRss>https://instytutpolski.pl/telaviv/2021/05/27/%d7%97%d7%a1%d7%99%d7%93%d7%99-%d7%90%d7%95%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%9d-%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8-%d7%91%d7%97%d7%95%d7%93%d7%a9-28/feed/</wfw:commentRss>
			<slash:comments>0</slash:comments>
		
		
			</item>
		<item>
		<title>חסידי אומות העולם &#8211; סיפור בחודש 🗓</title>
		<link>https://instytutpolski.pl/telaviv/2021/04/28/%d7%97%d7%a1%d7%99%d7%93%d7%99-%d7%90%d7%95%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%9d-%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8-%d7%91%d7%97%d7%95%d7%93%d7%a9-27/?utm_source=rss&#038;utm_medium=rss&#038;utm_campaign=%25d7%2597%25d7%25a1%25d7%2599%25d7%2593%25d7%2599-%25d7%2590%25d7%2595%25d7%259e%25d7%2595%25d7%25aa-%25d7%2594%25d7%25a2%25d7%2595%25d7%259c%25d7%259d-%25d7%25a1%25d7%2599%25d7%25a4%25d7%2595%25d7%25a8-%25d7%2591%25d7%2597%25d7%2595%25d7%2593%25d7%25a9-27</link>
					<comments>https://instytutpolski.pl/telaviv/2021/04/28/%d7%97%d7%a1%d7%99%d7%93%d7%99-%d7%90%d7%95%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%9d-%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8-%d7%91%d7%97%d7%95%d7%93%d7%a9-27/#respond</comments>
		
		<dc:creator><![CDATA[efratyh]]></dc:creator>
		<pubDate>Wed, 28 Apr 2021 12:22:52 +0000</pubDate>
				<category><![CDATA[חסידי אומות העולם]]></category>
		<guid isPermaLink="false">https://instytutpolski.pl/telaviv/?p=2586</guid>

					<description><![CDATA[<p>היא הייתה פעוטה בת שנתיים כשאמה, שאיבדה לשעה קלה את הקשר איתה, צפתה בה באימה רוקדת בין חבורת קצינים נאצים.  היום היא חיה בגליל ורוקדת כדרך טיפול, בעצמה ובאחרים.  רות שוורץ נולדה בשנת 1940 בגטו אוסטרוביץ'. אמה נכנסה להריון איתה זמן קצר לפני פלישת הנאצים לפולין.  הוריה, גוטה גריפל קורנגולד והנריק איגנצי שוורץ, שמאחוריהם משפחות [&#8230;]</p>
<p>The post <a href="https://instytutpolski.pl/telaviv/2021/04/28/%d7%97%d7%a1%d7%99%d7%93%d7%99-%d7%90%d7%95%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%9d-%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8-%d7%91%d7%97%d7%95%d7%93%d7%a9-27/">חסידי אומות העולם &#8211; סיפור בחודש 🗓</a> appeared first on <a href="https://instytutpolski.pl/telaviv">Instytut Polski w Tel Avivie</a>.</p>
]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[<p><strong>היא הייתה פעוטה בת שנתיים כשאמה, שאיבדה לשעה קלה את הקשר איתה, צפתה בה באימה רוקדת בין חבורת קצינים נאצים. </strong></p>
<p><strong>היום היא חיה בגליל ורוקדת כדרך טיפול, בעצמה ובאחרים. </strong></p>
<p>רות שוורץ נולדה בשנת 1940 בגטו אוסטרוביץ'. אמה נכנסה להריון איתה זמן קצר לפני פלישת הנאצים לפולין. </p>
<p>הוריה, גוטה גריפל קורנגולד והנריק איגנצי שוורץ, שמאחוריהם משפחות יהודיות אמידות, הסתתרו בנפרד זה מזו והיא ואמה חיו בגטו בשנתיים הראשונות לחייה. </p>
<p>בשלב מסוים אמה קבלה עבודה מחוץ לגטו כמבשלת במסבאה ששירתה קציני אס אס בכירים. </p>
<p>יום אחד, בהיותה טרודה בעבודת הבישול, נעלמה הילדה שנהגה לשחק בחצר האחורית של המסבאה, מעיניה של האם. </p>
<p>כשגוטה גילתה את מקום הימצאה היא צפתה בה אחוזת אימה דרך זגוגית החלון &#8211; הפעוטה רקדה בשמחה במרכז רחבת הריקודים כשסביבה קציני אס אס מריעים. הפעוטה חמקה פנימה בעקבות ריחות התבשילים, המוזיקה והצחוק ובילתה בנעימים. </p>
<p>באותו לילה גמלה בלבה של האם החלטה להצילה. </p>
<p>השנה הייתה 1942 וגוטה קורנגולד מסרה אותה דרך חומת הגטו לידיו של אלוייז'י פלבה, קצין פולני שהיה מכר של בעלה וקבל הודעה מקרוב של משפחת שוורץ, להגיע אל פאתי הגטו ולסייע. </p>
<p>האיש שהיה רווק ללא ילדים, הסתיר את רותי במעילו ומסר את הפעוטה להוריו שחיו בכפר סמוך שהיה פרו-נאצי. </p>
<p>ההורים המבוגרים אימצו את הפעוטה, טענו שזו היא בתו הבלתי-חוקית של בנם וקראו לה אנטושקה. </p>
<p>אנטושקה הוטבלה לנצרות והתייצבה בכנסיה עם משפחתה החדשה &quot;הם היו אנשים טובים ומבחינתי, היו סבא וסבתא לכל דבר&quot;. </p>
<p>כשגוטה קורנגולד, שהייתה היחידה ששרדה מכל בני המשפחה, חזרה לקחת אותה ב-1945, הילדה לא זיהתה אותה, כמובן. </p>
<p>הוריה המאמצים מסרו אותה לאמה, שהמשיכה לקחת אותה לכנסיה כדרך לשמור ולו במעט, על חייה עד כה כמות שהכירה אותם.</p>
<p>&nbsp;</p>
<p><strong>אנטושקה הקדושה </strong></p>
<p>הכפר שנחשב לאוהד של הנאצים היה מטרה עבור בעלות הברית בעת השחרור. אך בניגוד לכפרים פרו-נאצים אחרים, איתם הצבא הסובייטי &quot;סגר חשבון&quot;, כאן, אנשי הכפר שהציגו את אנטושקה הקטנה כילדה יהודיה שחסו על חייה (מכיוון שזהותה האמיתית כבר נודעה בשלב זה), ניצלו בזכות עובדה זו ונחסכה מהם אש בעלות הברית. </p>
<p>בעקבות זאת, הם ייחסו לילדה הקטנה נס גדול, הכריזו עליה כקדושה ועל גבעה במרכז הכפר הציבו את &quot;צלב אנטושקה הקדושה&quot; אליו הם עולים אחת לשנה, להודות לה על הצלה זו.</p>
<p>כך קרה שילדה יהודיה שגדלה כנוצריה קתולית מגיל שנתיים ועד גיל חמש, הפכה לקדושה עבור כפר פולני שלם. </p>
<p>בהמשך עלתה רותי שוורץ עם אמה לישראל והצטרפה לקיבוץ נגבה, כילדת חוץ ללא האם.</p>
<p>היום היא חיה בגליל, מטפלת בתנועה ופסיכותראפיה, הקימה את מרכז &quot;לנוע&quot; לתרפיה בתנועה ו&quot;היום היא &quot;רוקדת את סיפורה&quot; אותו היא מעבירה הלאה לקבוצות קטנות של מבקרים. </p>
<p>לאורך השנים היא אוספת מסמכים, צילומים ועדויות מוקלטות שיסייעו לה להרכיב את פאזל המצמרר של חייה שחלקים ממנו נחשפים בפניה כל הזמן.</p>
<p>כעבור שנים, הצליחה אמה לאתר את אלוייז'י פלבה &#8211; איש צנוע ובודד שלא הקים משפחה ולא רצה דבר בתמורה למעשה ההצלה שלו.</p>
<p>בשנת 1978 הביאה אותו לישראל לקבל את תואר חסידי אומות העולם. </p>
<p>רות מספרת כי אמה נתנה לו כסף ובגדים וכשעזב, ראתה שהשאיר הכל מאחוריו &#8211; כל זה כשבכיס מעילו החזיק כל השנים את תמונתה של אנטושקה הקטנה. </p>
<p>&nbsp;</p>
<p><a href="https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/1/ART2/237/040.html" target="_blank" rel="noopener"><strong>לכתבה על רות פרדס באתר מקור ראשון </strong></a></p>
<p>&nbsp;</p>
<div id="gtx-trans">
<div class="gtx-trans-icon"> </div>
</div>
<p>The post <a href="https://instytutpolski.pl/telaviv/2021/04/28/%d7%97%d7%a1%d7%99%d7%93%d7%99-%d7%90%d7%95%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%9d-%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8-%d7%91%d7%97%d7%95%d7%93%d7%a9-27/">חסידי אומות העולם &#8211; סיפור בחודש 🗓</a> appeared first on <a href="https://instytutpolski.pl/telaviv">Instytut Polski w Tel Avivie</a>.</p>
]]></content:encoded>
					
					<wfw:commentRss>https://instytutpolski.pl/telaviv/2021/04/28/%d7%97%d7%a1%d7%99%d7%93%d7%99-%d7%90%d7%95%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%9d-%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8-%d7%91%d7%97%d7%95%d7%93%d7%a9-27/feed/</wfw:commentRss>
			<slash:comments>0</slash:comments>
		
		
			</item>
		<item>
		<title>חסידי אומות העולם &#8211; סיפור בחודש 🗓</title>
		<link>https://instytutpolski.pl/telaviv/2021/03/24/%d7%97%d7%a1%d7%99%d7%93%d7%99-%d7%90%d7%95%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%9d-%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8-%d7%91%d7%97%d7%95%d7%93%d7%a9-26/?utm_source=rss&#038;utm_medium=rss&#038;utm_campaign=%25d7%2597%25d7%25a1%25d7%2599%25d7%2593%25d7%2599-%25d7%2590%25d7%2595%25d7%259e%25d7%2595%25d7%25aa-%25d7%2594%25d7%25a2%25d7%2595%25d7%259c%25d7%259d-%25d7%25a1%25d7%2599%25d7%25a4%25d7%2595%25d7%25a8-%25d7%2591%25d7%2597%25d7%2595%25d7%2593%25d7%25a9-26</link>
					<comments>https://instytutpolski.pl/telaviv/2021/03/24/%d7%97%d7%a1%d7%99%d7%93%d7%99-%d7%90%d7%95%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%9d-%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8-%d7%91%d7%97%d7%95%d7%93%d7%a9-26/#respond</comments>
		
		<dc:creator><![CDATA[efratyh]]></dc:creator>
		<pubDate>Wed, 24 Mar 2021 12:33:54 +0000</pubDate>
				<category><![CDATA[חסידי אומות העולם]]></category>
		<guid isPermaLink="false">https://instytutpolski.pl/telaviv/?p=2486</guid>

					<description><![CDATA[<p>מקלט בזמן האקציות איגנאט וסופיה ירמולוביץ' (Ignat &#38; Sofiya Yermolovich), איכרים בסוף שנות ה-30 לחייהם, התגוררו עם בתם טוניה במיר. בין מלחמות העולם חיו במיר משפחות יהודיות רבות ובני משפחת ירמולוביץ' היו ביחסי ידידות עם חלקן. ב-9 בנובמבר 1941 התחוללה האקציה הגדולה במיר. מוקדם באותו בוקר קיבלו בני משפחת ירמולוביץ' שישה ידידים יהודים והסתירו אותם [&#8230;]</p>
<p>The post <a href="https://instytutpolski.pl/telaviv/2021/03/24/%d7%97%d7%a1%d7%99%d7%93%d7%99-%d7%90%d7%95%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%9d-%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8-%d7%91%d7%97%d7%95%d7%93%d7%a9-26/">חסידי אומות העולם &#8211; סיפור בחודש 🗓</a> appeared first on <a href="https://instytutpolski.pl/telaviv">Instytut Polski w Tel Avivie</a>.</p>
]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[<p><strong>מקלט בזמן האקציות</strong></p>
<p>איגנאט וסופיה ירמולוביץ' (Ignat &amp; Sofiya Yermolovich), איכרים בסוף שנות ה-30 לחייהם, התגוררו עם בתם טוניה במיר.</p>
<p>בין מלחמות העולם חיו במיר משפחות יהודיות רבות ובני משפחת ירמולוביץ' היו ביחסי ידידות עם חלקן.</p>
<p>ב-9 בנובמבר 1941 התחוללה האקציה הגדולה במיר. מוקדם באותו בוקר קיבלו בני משפחת ירמולוביץ' שישה ידידים יהודים והסתירו אותם במקלט שבאסם ביתם: </p>
<p>סילה קופלוביץ', אפרים ודוד זינדר, לייקה והינדה מוניקר ובתה הקטנה של הינדה.</p>
<p>כשהחלו הגרמנים לבצע חיפוש מבית לבית, הם בדקו את האסם אך היהודים המסתתרים לא התגלו ולאחר מספר ימים שבו היהודים למיר.</p>
<p>זמן קצר לאחר האקציה רוכזו שארית היהודים בגטו שהוקם בטירה המקומית במיר. ב-10 באוגוסט 1942, ערב חיסול גטו מיר נמלטה ליער קבוצה של כ-200 יהודים.</p>
<p>סילה קופלוביץ (לימים צילה זקהיים) בת ה-20 היתה בין הנמלטים. היא איבדה קשר עם האחרים ולאחר שלושה ימי נדודים בלי מזון ומים פנתה לבני משפחת ירמולוביץ' בבקשת עזרה.</p>
<p>איגנאט וסופיה החביאו את סילה בשדותיהם וסיפקו לה מזון, בגדים ומגפיים. למחרת שבה סילה ליער ולמזלה מצאה את מחנה המשפחות של ביילסקי.</p>
<p>לאחר המלחמה עברה סילה לדרום אפריקה ונותרה בקשר עם בני משפחת ירמולוביץ' במשך שנים רבות.</p>
<p>ב-26 בנובמבר 1995 הכיר יד ושם באיגנאט וסופיה ירמולוביץ' כחסידי אומות העולם.</p>
<p>מכתבים של צילה זקהיים ליד ושם &#8211; <a href="https://pages.uoregon.edu/rkimble/Mirweb/YadVashemLetters.html" target="_blank" rel="nofollow noopener noreferrer">https://pages.uoregon.edu/rkimble/Mirweb/YadVashemLetters.html</a></p>
<p><a href="https://www.youtube.com/watch?v=3OdESR4p8ZM" target="_blank" rel="noopener"><strong>עדותה של צילה זקהיים </strong></a></p>
<p><a href="https://pages.uoregon.edu/rkimble/Mirweb/YadVashemLetters.html" target="_blank" rel="noopener"><strong>מכתבים של צילה זקהיים ליד ושם </strong></a></p>
<div id="gtx-trans">
<div class="gtx-trans-icon"> </div>
</div>
<p>The post <a href="https://instytutpolski.pl/telaviv/2021/03/24/%d7%97%d7%a1%d7%99%d7%93%d7%99-%d7%90%d7%95%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%9d-%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8-%d7%91%d7%97%d7%95%d7%93%d7%a9-26/">חסידי אומות העולם &#8211; סיפור בחודש 🗓</a> appeared first on <a href="https://instytutpolski.pl/telaviv">Instytut Polski w Tel Avivie</a>.</p>
]]></content:encoded>
					
					<wfw:commentRss>https://instytutpolski.pl/telaviv/2021/03/24/%d7%97%d7%a1%d7%99%d7%93%d7%99-%d7%90%d7%95%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%9d-%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8-%d7%91%d7%97%d7%95%d7%93%d7%a9-26/feed/</wfw:commentRss>
			<slash:comments>0</slash:comments>
		
		
			</item>
		<item>
		<title>חסידי אומות העולם &#8211; סיפור בחודש 🗓</title>
		<link>https://instytutpolski.pl/telaviv/2021/03/01/%d7%97%d7%a1%d7%99%d7%93%d7%99-%d7%90%d7%95%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%9d-%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8-%d7%91%d7%97%d7%95%d7%93%d7%a9-25/?utm_source=rss&#038;utm_medium=rss&#038;utm_campaign=%25d7%2597%25d7%25a1%25d7%2599%25d7%2593%25d7%2599-%25d7%2590%25d7%2595%25d7%259e%25d7%2595%25d7%25aa-%25d7%2594%25d7%25a2%25d7%2595%25d7%259c%25d7%259d-%25d7%25a1%25d7%2599%25d7%25a4%25d7%2595%25d7%25a8-%25d7%2591%25d7%2597%25d7%2595%25d7%2593%25d7%25a9-25</link>
					<comments>https://instytutpolski.pl/telaviv/2021/03/01/%d7%97%d7%a1%d7%99%d7%93%d7%99-%d7%90%d7%95%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%9d-%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8-%d7%91%d7%97%d7%95%d7%93%d7%a9-25/#respond</comments>
		
		<dc:creator><![CDATA[efratyh]]></dc:creator>
		<pubDate>Mon, 01 Mar 2021 13:37:29 +0000</pubDate>
				<category><![CDATA[חסידי אומות העולם]]></category>
		<guid isPermaLink="false">https://instytutpolski.pl/telaviv/?p=2323</guid>

					<description><![CDATA[<p>לפני מלחה&#34;ע ה-II כ-5000 מתוך 11,000 תושבי פלונסק היו יהודים. כמעט מחצית. רבים מהם רופאים ועורכי דין. בעיר חיה משפחת שוויירצ'בסקי שבבעלותה הייתה חווה קטנה בפאתי העיר. היחסים עם שכניהם היהודים היו טובים. היו אלה יחסי שכנות ששילבו עבודה משותפת ואפילו ידידות וסיוע הדדי. לימים, מספר בנם סטאניסלב שוויירצ'בסקי, כי לא ידע כמה יהודים בדיוק [&#8230;]</p>
<p>The post <a href="https://instytutpolski.pl/telaviv/2021/03/01/%d7%97%d7%a1%d7%99%d7%93%d7%99-%d7%90%d7%95%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%9d-%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8-%d7%91%d7%97%d7%95%d7%93%d7%a9-25/">חסידי אומות העולם &#8211; סיפור בחודש 🗓</a> appeared first on <a href="https://instytutpolski.pl/telaviv">Instytut Polski w Tel Avivie</a>.</p>
]]></description>
										<content:encoded><![CDATA[<p>לפני מלחה&quot;ע ה-II כ-5000 מתוך 11,000 תושבי פלונסק היו יהודים. כמעט מחצית. רבים מהם רופאים ועורכי דין.</p>
<p>בעיר חיה משפחת שוויירצ'בסקי שבבעלותה הייתה חווה קטנה בפאתי העיר.</p>
<p>היחסים עם שכניהם היהודים היו טובים. היו אלה יחסי שכנות ששילבו עבודה משותפת ואפילו ידידות וסיוע הדדי.</p>
<p>לימים, מספר בנם סטאניסלב שוויירצ'בסקי, כי לא ידע כמה יהודים בדיוק חיים במקום ואילו מבחינתו, הכיר מקרוב ממש את השלושה אותם הצילה משפחתו מרדיפת הנאצים:</p>
<p>אלי נוימן, דוד קפלושניק ומשה איזק.</p>
<p>שלושתם עזבו את פולין ושלושתם הלכו לעולמם זה מכבר.</p>
<p>אלי נוימן וולאדיסלב שוויירצ'בסקי היו ילדים כבני 10 שהייתה ביניהם ידידות קרובה. בעת הכיבוש הנאצי, כשהשניים נותרו בקשר חברי למרות המצב הבלתי אפשרי,</p>
<p>עזר ולאדיסלב לחברו אלי להסתתר בבית משפחתו, שהיה סמוך לגטו פלונסק.</p>
<p>מאוחר יותר גם מצא עבורו ולאדיסלב מקומות מסתור חלופיים, בהם שהה עד לשחרור בינואר 1945.</p>
<p>לימים, העניק סטאניסלב שוויירצ'בסקי עדות ליד ושם וב-5 ביולי 2004 הכיר יד ושם בולאדיסלב וסטאניסלב שוויירצ'בסקי &#8211; Wladyslaw &amp; Stanyslaw Swierszczewski &#8211; כחסידי אומות העולם. </p>
<p>The post <a href="https://instytutpolski.pl/telaviv/2021/03/01/%d7%97%d7%a1%d7%99%d7%93%d7%99-%d7%90%d7%95%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%9d-%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8-%d7%91%d7%97%d7%95%d7%93%d7%a9-25/">חסידי אומות העולם &#8211; סיפור בחודש 🗓</a> appeared first on <a href="https://instytutpolski.pl/telaviv">Instytut Polski w Tel Avivie</a>.</p>
]]></content:encoded>
					
					<wfw:commentRss>https://instytutpolski.pl/telaviv/2021/03/01/%d7%97%d7%a1%d7%99%d7%93%d7%99-%d7%90%d7%95%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a2%d7%95%d7%9c%d7%9d-%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8-%d7%91%d7%97%d7%95%d7%93%d7%a9-25/feed/</wfw:commentRss>
			<slash:comments>0</slash:comments>
		
		
			</item>
	</channel>
</rss>