יז’י פוז'ימסקי הפולני היה אחד מאסירי אושוויץ שריצו את המאסרים הארוכים ביותר. במסגרת העבודה שנכפתה עליו, יכול היה לעבור בחופשיות יחסית בין חלקיו של המחנה. בדרך זו, יכול היה ליצור קשר עם האסירות והאסירים ואף להשפיע על הצבתם בעבודות כפייה אלה או אחרות. עבור רבים מהם, מדובר היה בהצלה ממוות.

פוז'ימסקי יצר קשר עם קבוצה של אסירות יהודיות שעבדו במפקדת המחנה והיתה להן גישה לכרטסת של האסירים, בה פורטו שמות ומקומות עבודה. לבקשתן, העביר פוז'ימסקי את קרוביהן וחבריהן מעבודות פיזיות ומפרכות לעבודות קלות יותר, במקומות מוגנים יותר.

לא די בכך, העביר פוז'ימסקי מזון, ביגוד ותרופות חיוניות להישרדותם של אסירים יהודים רבים. כך הציל, בין היתר, את חייו של אסיר יהודי בשם קליינהנדלר (Kleinhandler) שהיה חולה אנוש וכן, את חייו של יעקב (ג'קו) מאסטרו בן ה-16, אשר הגיע לאושוויץ במרס 1943 ברכבת מסלוניקי: פוז'ימסקי הוריד את מאסטרו מהטרנספורט ולקח אותו כעוזר וכמתורגמן.

דרך נוספת בה פעל הייתה הצבתם של אסירים יהודים בעבודות בנייה בהן עבדו גם פולנים, על מנת שיוכלו לעסוק בסחר חליפין של מוצרי יסוד.

אסירות יהודיות מבין שותפותיו של פוז'ימסקי לסיוע לאסירים, אשר הצליחו להינצל, העידו מאוחר יותר על כך שפעל באומץ בלתי יתואר להצלתם של יהודים, בתקופה הנוראה הזו בה פעל מחנה אושוויץ. בינואר 1975 הוזמן פוז'ימסקי לישראל כאורח כבוד בטקס לציון 30 שנים לשחרור אושוויץ. הוא בילה זמן במחיצת אסירים לשעבר, ביניהם יעקב (ג'קו) מאסטרו, שהצליח גם הוא להינצל מהתופת.

ב-6 באפריל 1989 הכיר יד ושם ביז’י פוז'ימסקי כחסיד אומות העולם.

המידע בחסות אתר יד ושם