הכדורגלן שהפך למציל

טדאוש גבטנר היה בן משפחה ידועה בפולין, מבעליו ומקימיו של בית ההוצאה לאור "גבטנר את וולף". הוא היה מרכזי בחיי הקהילה גם הודות להיותו ספורטאי וממקימיו של מועדון הספורט "אפולוניה", הקפטן הראשון של קבוצת הכדורגל שלה. זה היה מועדון שמשך אהדתם של משכילים, עורכי-דין, סוחרים, אמנים ומשוררים, ובניגוד למועדונים אחרים בפולין, שיחקו בשורותיו גם בני מיעוטים אתניים שונים, כולל יהודים. ב-1925, אף הוזמנה קבוצת אפולוניה לטורניר כדורגל בידי אגודת מכבי ורשה, והשיגה את התוצאה 4 : 2 כשגברה על הקבוצה שהגיעה מתל אביב.

אחרי המתקפה הגרמנית על פולין בספטמבר 1939 התנדב טדאוש גבטנר לצבא הפולני ונלחם בשורות חטיבה 102 של חיל הפרשים. אחרי התבוסה הפולנית, נכלא יחד עם שבויי החטיבה במחנה בליטא, נמלט ממנו, הגיע לוילנה ושם מצא מקלט באחת מחנויות הספרים של "גבטנר את וולף". שם גם החל את פעילותו המחתרתית, אותה המשיך גם לאחר שהצליח לחזור לוורשה, ושכללה, בין השאר, הצלת יהודים.

לודביקה אברהמר ובתה אלינה, בת ה-12, הגיעו לוורשה בקיץ 1942 אחרי ששרדו את הטבח בסקבינה ליד קרקוב. הן נדדו בעיר, חסרות ישע וללא קורת גג. בייאושה פנתה אברהמר אל מכר ותיק, מנהל לשעבר ב"גבטנר את וולף". המכר, שלא יכול היה להציע מקלט עבורן, הפנה אותן לביתו של הבעלים, טדאוש גבטנר. על אף שמעולם לא פגש אותן לפני כן, הסכים מיד לקבלן בביתו. מספר שבועות לאחר מכן, הצטרף אליהן בעלה של לודביקה, סולומון אברהמר, שהצליח לברוח גם הוא מהמחנה בסקבינה.

תדיאוש גבטנר ראה בהצלת יהודים חובה אנושית. הוא ליווה את אברהמר אל המשרד לרישום האוכלוסין ותוך סיכון אישי רב, עזר לו להשיג תעודת זהות תחת שם בדוי. יתרה מזאת, כשנזקק אברהמר לניתוח דחוף בעינו, גבטנר הפעיל קשרים שהיו לו במחתרת הפולנית, כדי למצוא עבורו מנתח שהסכים להגיע אל הבית וביצע את הניתוח לאור נרות. גם כשקבלה המשטרה הפולנית בשנת 1943 מידע ממלשין ואסרה את משפחת אברהמר, הצליח גבטנר לשחד בסכום כסף גדול את השוטרים ולשחררם בטרם יועברו לידי הגסטפו. בפברואר 1944, הצליח גבטנר לארגן עבור משפחת אברהמר מעבר להונגריה, שעד לפלישת הגרמנים לשם, נחשבה למקום בטוח יחסית עבור היהודים.

משפחת אברהמר שרדה את השואה ואחרי המלחמה עלתה לישראל.

כחבר במחתרת הפולנית וקולונל בצבא פולין, לחם גבטנר במרד הפולני באוגוסט 1944 ונפצע קשה בקרבות. ידו ורגלו נקטעו על מנת להצילו מפצעיו, אולם ב-14 באוקטובר 1944, נפטר מפצעיו במחנה שבויים גרמני ליד מגדבורג. באוקטובר 1981 העניק ארגון יד ושם לטדאוש גבטנר את התואר חסיד אומות העולם.

בשנת 2009 החליט אדם צעיר בשם לוקאש חמיילבסקי, אוהד של קבוצת הכדורגל "פולוניה", לחקור את תולדות המועדון. הוא כתב ליד ושם ושלח תמונות של גבטנר אותן מצא במסגרת מחקרו וכך כתב: "טדאוש גבטנר מהווה מופת לפטריוט, ספורטאי ואדם והוא דוגמא לכל פולני, ובמיוחד לאוהדי הכדורגל."

המידע בחסות אתר יד-ושם.