ב-8 במאי מציינים בפולין ובמערב אירופה את יום השנה ה-75 לסופה של מלחמת העולם השנייה – מלחמה שגבתה למעלה מ-50 מיליון קרבנות: חיילים שנפלו בקרבות, אזרחים שנרצחו ומעשי איבה שהביאו למוות.
פולין הייתה, ללא ספק, אחת המדינות האירופיות שסבלו במיוחד מאז תחילת 1939 ועד סוף 1945.
היא הייתה היעד הראשון לתוקפנות הגרמנית הנאצית, שטחה היה תחת כיבוש ואנשיה היו נתונים לטרור. חיילים פולנים נלחמו נגד גרמניה בכל החזיתות וכ-5.7 מיליון מאזרחיה קפחו בה את חייהם,
מחציתם היו יהודים פולנים, שהיוו אז כ-20% מכלל תושבי פולין. אלה אולי רק מספרים, אבל הם מייצגים את האנשים עצמם ואת הסבל האנושי בשיאו.
סיום המלחמה היה עבור הקהילה היהודית באירופה גם סיומה של תקופת השואה. יום זה מציין גם 75 שנה לשחרורם של מחנות הריכוז האחרונים באירופה.
זיכרון המלחמה והשואה הם אחת החוויות ההיסטוריות החזקות עבור פולין.
מתוך נאומו של נשיא פולין אנדז'יי דודה, בטקס יום השנה לשחרור אושוויץ: "השואה, עבורה אושוויץ הוא סמל עיקרי, היוותה פשע חסר תקדים בכל ההיסטוריה.
השנאה, השוביניזם, הלאומנות, הגזענות, האנטישמיות – קיבלו צורה של רצח המוני מאורגן ושיטתי. קשה לתפוס וקשה להכיל אך אסור לנו לשכוח אותו לעולם.
בשם הרפובליקה של פולין יש לי הזכות והכבוד להזכיר את החובה לטפח את הזיכרון הזה ולזכור את מה שקרה כאן ".
בצילום: גנרל קייטל בחתימת הסכם הכניעה הגרמנית בברלין, 8 במאי 1945