איך שומרים על שפיות ועל כבוד עצמי כשחיים בתוך מחילה קטנטנה? את האתגר הזה נאלצה לפתור חבורה של 5 יהודים נמלטים, שלקראת חיסול גטו גרודנו, בתחילת 1943,

מצאו מחסה בבית משפחת פוכלסקי – זוג הורים קשי יום מהכפר לוסוסנה שבצפון-מזרח פולין וחמשת ילדיהם הקטנים.

המשפחה פתחה את ביתה ללא היסוס וקלטה אליו את הנמלטים.

עם האיום הנאצי על חייו של כל מי שיסייע ליהודים נמלטים, "שופר" המסתור בו שהו החמישה – סנדר פרידוביץ' שאיבד את משפחתו, אחיינו פיליקס זנדמן בן ה-15, גולדה ומוטל באס

ואסתר שפירא – למחילה מתחת לרצפת בית פוכלסקי: 1.70 אורכה 1.50 רוחבה ו-1.20 גובהה. כך חיו לאורך 17 חודשים תמימים.

בזמן זה, הפכו מרבית 29,000 היהודים מגטו גרודנו לעשן ארובות תאי הגזים של אושוויץ וטרבלינקה.

כללים חמורים של שמירת הסדר, של התנהגות הולמת, ואפילו שיעורי מתמטיקה בזמנים קבועים. כל אלה היו כלים שהתווה סנדר פרידוביץ' לשמירה על השפיות והרוח.

משפחת פוכאלסקי דאגה לכל צורכיהם היומיומיים של המתחבאים שעל שלומם שמרה לאורך כל התקופה.

הודות לתושייתם וקור רוחם, לא התגלו המסתתרים למרות הסריקות הרבות שבוצעו באזור.