מקלט בזמן האקציות

איגנאט וסופיה ירמולוביץ' (Ignat & Sofiya Yermolovich), איכרים בסוף שנות ה-30 לחייהם, התגוררו עם בתם טוניה במיר.

בין מלחמות העולם חיו במיר משפחות יהודיות רבות ובני משפחת ירמולוביץ' היו ביחסי ידידות עם חלקן.

ב-9 בנובמבר 1941 התחוללה האקציה הגדולה במיר. מוקדם באותו בוקר קיבלו בני משפחת ירמולוביץ' שישה ידידים יהודים והסתירו אותם במקלט שבאסם ביתם: 

סילה קופלוביץ', אפרים ודוד זינדר, לייקה והינדה מוניקר ובתה הקטנה של הינדה.

כשהחלו הגרמנים לבצע חיפוש מבית לבית, הם בדקו את האסם אך היהודים המסתתרים לא התגלו ולאחר מספר ימים שבו היהודים למיר.

זמן קצר לאחר האקציה רוכזו שארית היהודים בגטו שהוקם בטירה המקומית במיר. ב-10 באוגוסט 1942, ערב חיסול גטו מיר נמלטה ליער קבוצה של כ-200 יהודים.

סילה קופלוביץ (לימים צילה זקהיים) בת ה-20 היתה בין הנמלטים. היא איבדה קשר עם האחרים ולאחר שלושה ימי נדודים בלי מזון ומים פנתה לבני משפחת ירמולוביץ' בבקשת עזרה.

איגנאט וסופיה החביאו את סילה בשדותיהם וסיפקו לה מזון, בגדים ומגפיים. למחרת שבה סילה ליער ולמזלה מצאה את מחנה המשפחות של ביילסקי.

לאחר המלחמה עברה סילה לדרום אפריקה ונותרה בקשר עם בני משפחת ירמולוביץ' במשך שנים רבות.

ב-26 בנובמבר 1995 הכיר יד ושם באיגנאט וסופיה ירמולוביץ' כחסידי אומות העולם.

מכתבים של צילה זקהיים ליד ושם – https://pages.uoregon.edu/rkimble/Mirweb/YadVashemLetters.html

עדותה של צילה זקהיים 

מכתבים של צילה זקהיים ליד ושם