פסטיבל סאונדטראק תל אביב 2025 הוא חגיגה רב־תחומית המוקדשת למפגש שבין קולנוע ומוזיקה. הפסטיבל, המתקיים מדי שנה בסינמטק תל אביב, מציע ימי הקרנות, מופעי מוזיקה חיה, סדנאות מקצועיות, מפגשים עם יוצרים ופאנלים העוסקים ביחסי הגומלין שבין פס קול ותמונה, סיפור וצליל.

במהלך הפסטיבל מוצגים סרטים מוזיקליים, סרטים תיעודיים על יוצרים ולהקות, לצד מופעי מוזיקה מקוריים ופרויקטים בין־תחומיים. השנה, כחלק מתחרות הבינלאומית של הפסטיבל, ביום 22 בנובמבר יוקרן סרט פולני  – "אימגו" בבימוי אולגה חיידאס.

 שישי | 21.11 | 21:45

סינמטק תל אביב, רח' הארבעה 5, תל אביב, אולם 4

 להזמנת כרטיסים 

       לצפייה בטריילר

אימגו | Imago
בפולין הקומוניסטית של 1987, אמנית האנדרגראונד אלה גורה בורחת מהשגרה האפורה והמשטר המדכא באמצעות אמנות ומוזיקה. היא צוללת אל סצינת המוזיקה המחתרתית ומתחילה לשיר בלהקות פוסט-פאנק, בזמן שהיא מתמודדת עם הפרעה דו-קוטבית ונאבקת על חופש יצירתי. לנה גורה, בתה, שמככבת בסרט וגם שותפה לכתיבת התסריט, מגלמת את אימה בכנות וברגישות, על רקע פסקול פוסט-פאנק פולני מחשמל.
ההקרנה בשיתוף המכון הפולני.
דנה קסלר, המנהלת האמנותית של סאונדטראק תל אביב, תתן הקדמה קצרה לפני הסרט על האמנית אלה גורה.

אולגה חיידס ‏(ילידת 1983) היא במאית קולנוע ותיאטרון ותסריטאית. סרטה הראשון, „נינה”, זכה בפרסים בפסטיבלים ברוטרדם, בידגושץ' ובגדיניה, והביא לה הוקרה בפולין ובחו"ל.

"אימגו" הינו סרטה העלילתי השני שלה. הסרט הוא סיפור רב־שכבתי שניתן לפרש בדרכים שונות – כהרהור על זהות אמנותית, כפורטרט של סצנת המוזיקה של שלושת הערים (גדנסק, גדיניה וסופוט בצפון פולין), או כתיעוד של תקופת המעבר בין הקומוניזם לדמוקרטיה. עם התפתחות העלילה של "אימגו", נחשף מימד אישי נוסף – סיפור על הקשר שבין אם לבתה, על העברת רגש, כישרון וזיכרון בין הדורות.

התסרית מבוססת על סיפור חייה של התסריטאית לנה גורה , המגלמת בו את אִמהּ האמיתית. העלילה מתרחשת סביב תקופת לידתה של גורה ובשנות חייה הראשונות.

אִמהּ, אלה "מלווינה" גורה, הייתה זמרת בלהקות האגדיות Pancerne Rowery (אופניים משוריינים) ו-Apteka (בית מרקחת), מן הדמויות המרכזיות בסצנה האלטרנטיבית של צפון פולין בשנות ה־80 – תנועה שהתאפיינה בעוצמה בימתית, באלתור ובדמיון פיוטי. הסרט "אימגו" מצליח לשחזר את האווירה הייחודית הזו: הרצפים המוזיקליים בו נראים כמעט כטקסים אמנותיים או מסעות רוחניים.

לצורך הפקת הסרט הוקמה הלהקה Zakaz Kąpieli ("אין רחצה"), בהשראת הצליל האלטרנטיבי של שנות ה-80. המלחין אנדז'יי סְמוֹלִיק יצר יחד עם המוזיקאים קטעים מקוריים שהוקלטו בהופעה חיה במהלך הצילומים – ללא פלייבק, באותה האנרגיה הגולמית של התקופה.