התערוכה הזוגית במוזיאון המשכן לאמנות עין חרוד מוקדשת לגופי העבודות של בתיה ויהושע גרוסברד — יחד ולחוד — ומבקשת להאיר מחדש את יצירתם של שני אמנים שפעלו במשך עשרות שנים מתוך זיקה עמוקה הן לתרבות שממנה באו והן לנוף הישראלי שבו בחרו להשתקע. בני הזוג, שנולדו בפולין בעשור הראשון של המאה ה-20, הגיעו לארץ ישראל בסוף שנות ה־30, חיו ויצרו בחיפה, ובהמשך היו ממקימי כפר האמנים עין הוד בשנות ה-50. עד למותם בשנות ה-90 פעלו זה לצד זו, תוך פיתוח שפות אמנותיות עצמאיות ומובחנות.

למרות ההכרה שזכו לה בזירה המקומית, בתיה ויהושע גרוסברד נותרו במידה רבה מחוץ לזרם המרכזי של האמנות הישראלית. הם לא השתייכו לתנועה אמנותית מוגדרת או לאסכולה מובחנת, ויצירתם נעה בין מסורות אירופיות לבין חיפוש אחר שפה מקומית חדשה. דווקא מתוך העמדה הזו — של מבט מהצד, של שייכות חלקית — נולדה יצירה אישית ועשירה, העוסקת בזיכרון, הגירה, זהות, רוחניות ונוף.

במסגרת הפרויקט יתקיים סיור מיוחד בתערוכה עם האוצר אבי לובין, אוצר וחוקר אמנות עכשווית הפועל בשדה המוזיאלי והעצמאי בישראל, אשר ידריך את הסיור ויציע קריאה פולנית-ישראלית ביצירתם של בני הזוג גרוסברד. דרך סיפור חייהם ועבודותיהם נעסוק במפגש בין תרבות אירופית לבין המציאות הארץ-ישראלית, בשאלות של עקירה והשתרשות, ובתרומתם של אמנים ילידי פולין לעיצוב שדה האמנות הישראלי. הסיור יאיר גם את הסיפורים שנותרו לעיתים מחוץ לקאנון הרשמי, אך ממשיכים להדהד דרך האמנות עצמה.

הסיור יתקיים ביום חמישי, 5.06, בשעה 11:00.

להרשמה

בתום הסיור יוגשו פירוגי ובירה פולנית, כחלק מהרחבת החוויה התרבותית ומהחיבור בין אמנות, זיכרון, הגירה וטעמים המזוהים עם התרבות הפולנית.

התערוכה תהיה פתוחה לקהל עד 3 באוקטובר 2026.

למידע נוסף על התערוכה

בתיה גרוסברד (1908 – 1995)

נולדה בעיר אוסטרוב ויילקופולסקי (באיזור פוזנן). למדה באקדמיה לאמנויות יפות בוורשה, שם רכשה הכשרה מקצועית בציור, והתמחתה בשימוש בצבעי שמן, צבעי מים וליטוגרפיה. במהלך לימודיה הכירה את יהושע גרוסברד, שלימים היה לבעלה ולשותפה לדרך האמנותית. בשנת 1938 עלתה לארץ ישראל בשנות ה-30. עבודתה נעה בין ציור ופיסול, ומאופיינת בשפה פיוטית-אינטימית העוסקת בזיכרון, דימויים פנימיים ונופי נפש. לאורך השנים יצרה מתוך דיאלוג מתמשך בין החוויה האירופית לבין המציאות המקומית בארץ ישראל.

יהושע גרוסברד (1900 – 1992)

נולד בסרוצק (עיירה צפונית לוורשה). בשנות ה-20 למד אמנות בווילנה ובוורשה והצטרף לאגודת הציירים היהודים בפולין, כחלק מהשדה האמנותי היהודי הפעיל במזרח אירופה בין שתי מלחמות העולם. בשנת 1939 עלה לארץ ישראל כמעפיל, שם הצטרף לרעייתו, הציירת בתיה גרוסברד, והתיישב בחיפה. בהמשך היה פעיל מרכזי בקהילת האמנים בעין הוד. יצירתו מתאפיינת בחיפוש אחר מבנים צורניים ומופשטים, לצד עיסוק בנוף, חומר וזיכרון תרבותי. עבודותיו משקפות מפגש בין מסורת אמנות אירופית לבין שפה ישראלית מתגבשת.