ולדיסלב ברטושבסקי – Władysław Bartoszewski – נולד וגדל בוורשה.
עם פרוץ מלחה"ע ה-II השתתף בהגנה על ורשה כאלונקאי, כשהוא עדיין לא בן 18.
חל ממאי 1940 עבד בקליניקה הציבורית הראשונה של הצלב האדום הפולני בוורשה.
לאורך כל ימי המלחמה פעל להעברת מידע לממשלה הגולה של פולין, שכלל פרטים על הטרור הנאצי כנגד העם הפולני ובעיקר על מצב היהודים בשטחים הכבושים של פולין.
ב-19 בספטמבר 1940 נתפס במבצע חטיפות שערכו הנאצים, יחד עם עוד 2,000 אזרחים פולנים ונלקח לעבודות כפייה במחנה הריכוז אושוויץ, אליו הגיע ב-22 בספטמבר (בו קועקע בו המספר 4427). הוא שוחרר מן המחנה ב-8 באפריל 1941, תודות למאמצי הצלב האדום הפולני.
לאחר שחרורו, היה חבר בתנועת המחתרת הפולנית, ארמייה קריובה, לקח חלק במרד ורשה, והיה חבר בז'גוטה, ארגון מחתרת פולני שסייע ליהודים במהלך השואה.
אחרי המלחמה, נאסר ברטושבסקי פעמיים בידי המשטר הקומוניסטי באשמת שווא של ריגול והשתחרר ב-1955.
לאורך השנים היה פוליטיקאי, פעיל חברתי, עיתונאי, סופר ולוחם חופש.
הוא שימש כשגריר פולין באוסטריה וכשר החוץ הפולני (1995-2000), כסנטור בסנאט הפולני, וכשר במשרד ראש הממשלה. במסגרת תפקידו האחרון היה אחראי על קשריה של פולין עם ישראל וגרמניה. מאז יוני 2001 ועד פטירתו שימש כיושב ראש ארגון שמטרתו הנצחת קורבנות עבר של מלחמות והוצאות להורג. בנוסף, היה יושב הראש של מועצת אושוויץ העולמית.
ברטושבסקי נחשב לידיד אמת של מדינת ישראל והעם היהודי, וב-4 במאי 2015, יום קבורתו בוורשה, ציינה הכנסת הישראלית את דבר פטירתו בדברים שנשא לזכרו יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין.
ברטושבסקי פעל ללא לאות להשגת חופש, צדק ופיוס וזכה על כך בשלל פרסים ואותות. הוא היה מהפולנים הראשונים שקיבלו את התואר חסיד אומות העולם אשר הוענק לו בירושלים בשנת 1963.
ב-1991 העניקה לו מדינת ישראל אזרחות של כבוד.
ברטושבסקי, ידיד אמת של העם היהודי, הלך לעולמו ב-24 באפריל 2015.