משפחת סטרנר מקרקוב נכלאה, לצד יתר יהודי העיר, בגטו קראקוב שהוקם במאי 1941.

המשפחה שהצליחה להימלט מהגטו הגיעה אל העיירה וולברום, מקום מוצאה, והתייצבה בפתח ביתה של קאז'ימיירה סטז'לקה

– Kazimiera Strzalka – אשה צעירה שהייתה מכרה ותיקה של המשפחה, וביקשו עזרה ומקלט.

קאז'ימיירה שלא היססה לרגע העניקה מחסה לזוג ההורים וילדיהם בביתה ועברה לגור אצל אחותה בסמוך.

היא נהגה לפקוד את הבית ולספק להם מזון ובגדים באופן קבוע, למרות סכנת המוות.

לצד המזון והציוד, גם נהגה לשהות במחיצת המשפחה, לעודד את ההורים ולהוות כתף להישען עליה,

בזמן שילדי המשפחה משתעשעים עם אחייניה הקטנים .

ווילי סטרנר הקטן, ששרד את השואה, מספר על טוב לבה בעדותו כפי שהוקלטה במרץ 2017 

אך עם גירוש יהודי וולברום מהעיירה, נשלחו אמו של ווילי ואחיותיו למחנה השמדה.

אביו ואחיו נלקחו חזרה לגטו קרקוב. כולם נספו.

ווילי הקטן נותר לבדו בעולם.

אבל קאז'ימיירה לא ויתרה והמשיכה להחביא את הניצול היחיד במשך כמה שבועות.

אולם הנער שהיה במצב נפשי רע, הסגיר עצמו לידי הגרמנים ונשלח לבצע עבודות כפייה בשדה התעופה של קרקוב.

גם אז לא הרימה קאז'ימיירה ידיים הגיעה אל מחנה העבודה, שיחדה את השומר והעבירה לווילי בגדים, נעליים ומזון.

היא הגיעה למקום מספר פעמים, משמרת את בריאותו ומצבו הרוחני במשלוחים שלה, עד שנשלח למחנה העבודה פלאשוב.

גם לשם הגיעה קאז'ימיירה וביקרה אותו במחנה, תוך מתן שוחד לשומרים. בסופו של דבר, הצליחה להבריח אליו האשה בתושייתה הרבה מסמכים מזויפים והם שהצילו את חייו.

ב-2 למרץ, 1999, הוכרה קאז'ימיירה סטז'לקה כחסידת אומות העולם בידי ארגון יד ושם.

שמה נחקק על קירות גן חסידי אומות העולם בהר הזיכרון ביד ושם.