יריד המזרח שפעל בתל אביב מאמצע שנות ה-20 של המאה הקודמת, הפך בשנות ה-30 למופת של שפע, שגשוג, איזון אזורי וסחר חופשי

בין מזרח ומערב, בין העולם הישן לחדש, בין ארצות המוצא לבין הישוב. מטרת היריד, שסימלו היה הגמל המעופף, הייתה לחזק את קשרי

המסחר והכלכלה הבינלאומיים עם המזרח התיכון, ובעיקר את הקשר עם האוכלוסייה היהודית שתחת המנדט הבריטי.  

בשנת 1932 אימצו ביתנים רבים ביריד צורה מודרניסטית. הביתן הפולני נבדל מהם בכך שנבנה בצורת בקתת הרים בזקופנה.

פולין של אותה תקופה, בין מלחמות העולם, שאפה להכרה בזירה הבינלאומית וחיפשה לבטא את זהותה באמצעים תרבותיים ואמנותיים.

המדינה, שהנשר הלבן הוא הסמל הלאומי שלה, ביקשה לעשות זאת בדרך מיוחדת: מצד אחד, השתמשו יוצרי הביתנים באלמנטים

שנשאבו מהתרבות העממית, הסגנון הלאומי של פולין. מצד שני, הם הראו את מודעותם למגמות קיימות ושאפו להציג נוסח פולני לסגנון

הבינלאומי, בעיקר כדי לשדר את המסר שפולין עוברת תהליך של מודרניזציה. שילוב בין עממי קלאסי למודרני חדש.

בערב זה תיבחן הדינמיקה של האוכלוסייה היהודית תחת המנדט הבריטי, לצד המדינה החדשה פולין, כפי שבאו לידי ביטוי ביריד המזרח.  

האירוע בשיתוף המוסד לאדריכלות נרודוי – NIAiU ומשרד התרבות והמורשת הלאומית (פולין).   

לו"ז אירוע:

19:30 התכנסות וכיבוד

20:00 הקרנת "נשר לבן, גמל פולני" (עברית; 27 דקות)

20:30 הרצאות קצרות מפי ארתור טניקובסקי ומיכאל יעקובסון