בין העבודות המוצגות נכללות יצירות של מאוריצי גוטליב ומואיז קיסלינג, שחלקן היו מן העבודות הראשונות שהובאו לארץ עוד לפני מלחמת העולם השנייה, במסגרת מאמצי ההצלה של ד״ר קרל שוורץ, מנהלו הראשון של מוזיאון תל אביב. יצירות אלו, שניצלו מאירופה בשנים 1933–1945, היו לאבני יסוד באוסף האמנות המודרנית של המוזיאון, ומעידות על חזון תרבותי שנבנה מתוך תחושת דחיפות היסטורית.

לצידן מוצגת גם יצירתו של מאוריצי מינקובסקי, „אחרי הפוגרום”, המתמקדת ברגעי השבר – בזמן שבו הזיכרון האישי והקולקטיבי נטבע בגוף ובתודעה והופך לחומר גלם אמנותי.

יחד משרטטים האמנים בתערוכה רצף פולני־יהודי: מן הכמיהה להשתייכות ולשילוב תרבותי, דרך חוויית השבר והאלימות, ועד ניסיון לבנות מחדש שפה אמנותית וזהות לאחר נקודת אפס. בין האמנים המרכזיים בתערוכה: מאוריצי גוטליב, מואיז קיסלינג ומאוריצי מינקובסקי, אשר יצירתם משקפת רגעים מכריעים בתולדות האמנות והחוויה היהודית־פולנית.

לכבוד פתיחת התערוכה שנת אפס הוקדש פרק מיוחד בפודקאסט של המכון הפולני „חכמי פולין”. בפרק שוחחנו עם נועה רוזנברג, אוצרת לאמנות מודרנית ואמנות אירופית במוזיאון תל אביב לאמנות, על התערוכה, על האמנים המשתתפים בה, ועל השאלות של זהות, זיכרון ושבר העומדות במרכזה.

במהלך השיחה סיפרה רוזנברג גם על התערוכה הבאה שעליה היא עובדת, השיבה הביתה, הצפויה להיפתח במהלך שנת 2026. היא שיתפה בתהליך העבודה ובאופן שבו שתי התערוכות יוצרות יחד רצף רעיוני והיסטורי, ומציעות מבט עכשווי על מקומה של האמנות היהודית־פולנית בעיצוב האמנות המודרנית.

ניתן להאזין לפודקאסט בספוטיפיי, באפל, בסימפלקאסט וביוטיוב. האזנה נעימה!